מכירה פומבית 54 כתב יד וחתימות הגרעק"א, עותק הגרעק"א, כתב יד הייטב לב על חי' הישמח משה, עותק בנו הקדושת יו"ט ובנו רבי יואל'יש מסאטמר, עותק העצי חיים מסיגט, השו"ע של האבני נזר, השטריימל של הרב וואזנר, ועוד.
צולמנ'ס מכירות פומביות
30.11.22
אריה בן אליעזר 45 גילה ירושלים, ישראל

שימו לב! פריטים מספר 205, 208, 209 עלו למכירה מחדש עקב אי תשלום הלקוח במכירה 50. הלקוח נחסם ופריטים אלו זמינים שוב למכירה.


לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!


כל המכירה ללא מחירי מינימום!!!


חובה לשלם ולאסוף את הפריטים בתוך 14 יוםמהמכירה!!!


לקוחות שלא ישלמו תוך 14 יום מהמכירה, יחסמו! והפריטים יעברו למכירות הבאות.


אנו מבקשים בכל לשון של בקשה מכלל הלקוחות, אנא מכם את כל שאלותיכם לגבי הפריטים שאלו לפני המכירה ולא אחרי.


כמו כן: אפשר לבקש מאיתנו תמונות של פריטים שאתם מעוניינים לרכוש וכן פרטים נוספים על מצב הפריט.

למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 205:

השטריימל של פוסק הדור הגר"ש וואזנר, אותו חבש לראשו במשך שבעים שנה!

חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $6,000
מחיר פתיחה:
$ 10
הערכה :
$8,000 - $12,000
עמלת בית המכירות: 25% למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 30.11.22 בבית המכירות צולמנ'ס מכירות פומביות

השטריימל של פוסק הדור הגר"ש וואזנר, אותו חבש לראשו במשך שבעים שנה!


חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ / הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.


השטריימל של רבן של ישראל הגה"ק רבי שמואל הלוי וואזנר, אותו חבש לראשו במשך למעלה משבעים שנים, החל משנת תרצ"ט, מיד עם עלותו ארצה (כנראה שבחו"ל הוא נהג לחבוש מגבעת בשבתות) ועד לשנותיו האחרונות. כמופיע באישור המקוריות המצורף מאת בנו חביבו הגה"ח רבי אברהם אליהו הלוי וואזנר. 


עוד בחייו נודע הגר"ש הלוי וואזנר בכל העולם היהודי בגדלותו העצומה בתורה שלא היה שני לה. הוא התפרסם ביותר גם בכוח ברכותיו שאינן שבות ריקם ואלפים מכל שדרות הציבור היו פוקדים את מעונו שבזכרון מאיר בבני ברק לעצה ולברכה. 'מופתים' רבים - בעיקר במישור של רפואת חולים, אך לא רק - היו דבר שבשגרה בחצרו, כפי שיכולים להעיד כל תושבי בני ברק, ליטאים כחסידים. 


לפנינו חפץ קדושה חסידי יחיד במינו. השטריימל - 'כובע השבת' של אחד מענקי הדורות שקמו בעם ישראל, אותו הוא חבש לראשו בשבתות ובמועדים במשך למעלה משבעים שנים ברציפות (כמופיע באישור המצורף). שבעים שנים תמימות עבד הגר"ש הלוי וואזנר את עבודת קדשו בעודו חבוש בכובע הישועות שלפנינו, בתפילות ובסעודות השבת, ב'טישים', בתפילותיו נוראות ההוד בימים הנוראים, בחגי תשרי המרוממים, בימי הפורים ובלילות הסדר. הניתן לתאר כמה עשרות אלפי שעות של תורה, תפילה וקדושה עבד הגר"ש וואזנר את בוראו בסילודין, בעודו חובש לראשו את השטריימל שלפנינו? הניתן בכלל לשער כמה קדושה וסגולה ספונים בשטריימל שלפנינו?!


כל חפצי הצדיקים סגולתם ידועה, בדוקה ומנוסה. כמבואר בספר 'דברי תורה' למנחת אלעזר ממונקאטש (מהדורה א' אות כ"ב-כ"ג) וז"ל: "מה שמצינו מנהג הצדיקים רבותינו ואבותינו, שהחשיבו לכלים שהשתמשו בהם צדיקים, וכן כמה צדיקים וחסידים שילמו בעד כאלו הון רב וכו', מקורו בירושלמי שחפץ השתמשות של צדיק, הגם שהוא חפץ גשמי, זוכים על ידו לדעת, וכל שכן למיני טובות עוה"ז". וכן מובא בשם הרה"ק ר' משה מקאסוב בעל 'לקט עני': "כל חפץ הבא מיד אדם קדוש אם נושאו אדם חולה רחמנא ליצלן, הכח החיצוני בורח מפניו וממילא מתרפא". על אחת כמה וכמה השטריימל, שאינו אך כשאר בגדים אלא הוא נחשב לתשמיש של קדושה, כפי שהליצו הקדמונים: שב"ת ראשי תיבות ש'טריימל ב'מקום ת'פילין ובשם הישועות משה מוויז'ניץ אומרים ששטריימל הוא נוטריקון "שטר מאלקים".


בקהילות ישראל מכל התפוצות חיזרו במיוחד, כסימן למזל טוב, ללבוש באירועים משמעותיים בחיים (ברית מילה, פדיון הבן וחופה) מבגדיהם של הצדיקים. הבגדים היו בדרך כלל רכושם של צאצאי הצדיקים או של בעלי הון שרכשו אותם בממון רב והם היו נוהגים בעין טובה להשאילם לבעלי השמחות (עד שקמו אינשי דלא מעלי שהיו חומדים את חפצי הקודש לעצמם ומאז פסקו מלהשאילם). בעלי הבגדים בעצמם היו נוהגים ללבשם כסגולה גם בימים הנוראים, בראש השנה וביום כיפור או בעת מחלה חלילה, כמובא באוצר י"ד החיים (אות ר"פ): "מקור טהור בצדיקים שמקפידים ללבוש בראש השנה ויום הכיפורים וכו', מלבוש של הצדיקים הקודמים, עיין ירושלמי תענית פרק ד' הלכה א' וכו' ".


מפרט: שטריימל איכותי ישן נתון בתיק נשיאה. שיער צפוף מסורק במבנה אחיד. בטנת רקמת בד עם עיטורי עלים ירוקים. סימני שימוש ושחיקה בתושבת החישוק הפנימית משימוש ממושך. קוטר: 29 ס"מ.

מצב; טוב.
מצורף אישור מאת בנו חביבו של רבינו, הגאון החסיד רבי אברהם אליהו הלוי וואזנר הכותב: "אני החתום מטה מאשר שהשטריימל מאבי זצ"ל. אבא השתמש בזו מתי שהגיע לירושלים תרצ"ט כמעט עד שנים אחרונים, על החתום אברהם אלי' ואזנר".    


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu