קבלה! שער הה' שער המצות למהרח"ו ירושלים תרל"ב | תרל"ג.

שער המצות, השער הה' משמונה שערים פירוש המצות ...

קבלה! שער הה' שער המצות למהרח"ו ירושלים תרל"ב | תרל"ג.

שער המצות, השער הה' משמונה שערים פירוש המצות מעשה ולא תעשה, מסודרים על סדר הפרשיות שחיבר רבי חיים ויטאל כפי שקיבל מהאר"י. ירושלים, [תרל"ב-תרל"ג 1872-1873]. דפוס רבי ישראל ב"ק הנודע.

הקדשה בראש דף השער: "להצלחת דודי ורעי כ"מ דוד ששון הי"ו יחי לעד לעולם כיר"א [כֵּן יְהִי רָצוֹן אָמֵן]".

דפוס ישראל ב"ק וקדושתו.

מראשוני המדפיסים בארץ הקודש והמדפיס הראשון בירושלים רבי ישראל ראה בעבודתו "מזבח הדפוס" וכך כתב בהקדמה לספריו הראשונים: "והדפסתי אותם בקדושה ובטהרה, כי האותיות שעשיתי המה בתמונה אשר חנני ד' דעה לעשותם"

ובסוף ימיו כתב: "ולא באתי להתפאר במעשי ידי, כי הוא הנותן לי כח לעשות חיל, והדפוס שלי הוא קודש כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כלם נעשים על ידי, ובכל הדפוס שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה על ידי אחרים וכ"ש אותיות שנעשו ע"י גויים כי האותיות המה קדושות וצריכים לכוון בעת עשיתן שבהם נעשו שמים וארץ הגם שגם אנכי בער ולא ידע כוונתם ולכוון כוונתי על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.." (שו"ת כפי אהרן תרל"ד) ואין פלא כי בישיבת המקובלים 'בית אל' הקפידו להשתמש בספריו של רבי ישראל ב"ק.

המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק - (תקנ"ז-תרל"ה) נולד בברדיטשוב והיה מתלמידי האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי ישראל מרוז'ין. מסורת היתה ביד המשפחה כי הינם מצאצאי מדפיסי ליוורנו ופראג. משחר ילדותו ר' ישראל היה אומן יד בכל והתמחה ביציקת אותיות, בשנת תקע"ה פתח את דפוסו הראשון בברדיטשוב שם הדפיס כ"ו ספרים ביניהם את הספר קדושת הלוי ! לרבי יצחק לוי מברדיטשוב, ר' ישראל היה גם מיוצקי האותיות עבור הדפוס הנודע בסלאוויטא . לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ברעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים באותיות עבריות, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ כחסיד הקשור בכל נימיו לרבותיו האדמו"רים ולר' ישראל מרוזי'ן בפרט פעל רבות לביסוס עדת החסידים ביישוב הישן בירושלים, הרחיב וביסס את כולל 'ואלין' (הכולל החסידי) בירושלים. לעת זקנתו העביר את מפעלו הכביר לבנו ר' ניסן והקים בית מדרש בחצרו שם היה יושב ולומד, הספר האחרון שהדפיס בחייו היה בשנת תרל"ה.

פח, [8] דף. חסרים דפים ט-יב ו-[8] דפים אחרונים.

ש' הלוי, מס' 199.

כריכה חדשה מצב טוב - טוב מאוד, כתמים.