תגלית ליטאית: הגהות בכתי"ק פה שלישי לאדוננו הגר"א רבי זונדל מסלנט על ספר תולדות אדם.

ספר תולדות אדם ...

תגלית ליטאית: הגהות בכתי"ק פה שלישי לאדוננו הגר"א רבי זונדל מסלנט על ספר תולדות אדם.

ספר תולדות אדם, תולדות רבי [שלמה זלמן] זלמ'לה מוולוז'ין תלמיד הגר"א. שני החלקים, כרוכים יחד. מהדורה ראשונה. דיהרנפורט, תקס"א-תקס"ט [1801-1809]. לאורך הספר מופיעות עשרות הגהות, מהן ארוכות ביותר, בכתב יד קדשו של הגאון רבי זונדל מסלנט, הוגה תנועת המוסר ושכונה 'פה שלישי לאליהו' על שם היותו גדול תלמידי הגר"ח מוולוז'ין שהיה גדול תלמיד הגר"א מווילנא.

כידוע, הגאון הפלאי רבי זלמ'לה מוולוז'ין, היה נחשב בליטא לשני בגאונותו לאחר הגר"א, עד שכאשר רצו לבאר מה הוא ההבדל בין שני הגאונים, היו למדני ליטא מסבירים שרבי זלמל'ה בקי בכל התורה כולה בעל-פה כמו שיהודי מן השורה בקי במזמור 'אשרי יושבי ביתך', ואילו הגר"א בקי בכל התורה כפי שאדם בקי בסדר אותיות האלפא-ביתא (ההבדל הוא ש'אשרי' קשה לומר בעל-פה למפרע - מהסוף להתחלה, ואילו את האלפא-ביתא יכול כל אחד לומר בקלות גם למפרע, שזו היא כמובן דרגת בקיאות גבוהה יותר).

בהיסטוריוגרפיה הליטאית מקובל אמנם להחשיב את הגר"ח מוולוז'ין - אחיו הבכור של רבי זלמל'ה - לגדול תלמידי הגר"א, אך הסיבה לכך היא מכיוון שרבי זלמל'ה נפטר בהיותו צעיר לימים, כבן שלושים שנה. יש הטוענים כי את השם המעניין 'רבי זלמל'ה' העניק לו הגר"א מווילנא, מכיוון שגם אביו של הגר"א היה שמו רבי שלמה זלמן ומפני כיבוד אב שינה הגר"א את שמו של רבי זלמ'לה, בכדי שלא לנקוב בשם אביו.

לפנינו תגלית חשובה ביותר, הגהותיו של בן דורו של רבי זלמ'לה מוולוז'ין וגדול תלמידי הגר"ח מוולוז'ין, על הספר החשוב תולדות אדם, שאמנם הוא נקרא ספר עובדות והנהגות, אולם כמו ה'מעשה רב' על הגר"א, הוא בעיקר ספר הלכה למעשה.

בהגהות שלפנינו ובמראי-המקום אותם מציין רבי זונדל מסלנט בשולי הגיליונות , אנו נחשפים לגאונותו האדירה של רבי זונדל בכל חלקי התורה, הגאונות אותה הסתיר ככל יכולתו בימי חייו. כפי שכותב עליו חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים "כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם".

הגאון רבי שלמה זלמן מוולוז'ין "רבי זלמל'ה" [תקט"ז-ה'תקמ"ח], תלמיד הגר"א, אחיו הצעיר של רבי חיים מוולוז'ין. נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א. היה תלמיד אהוב על רבו, הגר"א. עוד בהיותו ילד כתב ספר בשם לבנת הספיר ובגיל 24 ידע כבר בעל פה את כל התורה כולה! [תנ"ך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, מכילתא דרבי ישמעאל, מדרשים, רמב"ם, טור, זוהר ותיקונים]. רבי זלמל'ה היה בקיא בתורה הנגלה ובתורת הנסתר. אחיו רבי חיים מוולוז'ין אמר עליו שהוא בקי בכל התורה כולה בעל פה, כמו שיהודי יודע בעל פה את המזמור אשרי יושבי ביתך הנאמר שלוש פעמים כל יום, וזאת שהיה משנן כל פסוק או סוגייא מעל 100 פעם. [עם זאת אמר רבי חיים, כי גם אם היה חי רבי זלמן אלפיים שנה לא היה מגיע לגדלותו בתורה של הגאון מווילנה!]. היה ישן עם כפפות כדי שלא יצטרך ליטול ידיו כשיקום, אלא מיד יוכל ללמוד תורה. היה מהלך בצידי הדרכים כדי לא להתקל באשה. 

הגאון רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ"ו-תרכ"ה], אבי והוגה תנועת המוסר. רבו המובהק של רבי ישראל סלאנט'ר ותלמידם של רבי עקיבא איגר ושל רבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר"א ואותו החשיב לרבו המובהק. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: "כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם". רבי נתן נטע נאטקין כתב עליו: "הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה 'מסתובב' בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה.. ". באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1510.

מפרט: [4], קה דף; [3], כה דף. 18.5 ס"מ. עשרות הגהות – מאות מילים בכתי"ק הגאון רבי זונדל סלנט.

מצב; טוב-בינוני. סימני עש. כתמים. בלאי (במיוחד בדפים הראשונים). קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה מנותקת חלקית.