מכתב עמוס ברכות לרפואה בכי"ק האדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ.

"השי"ת הרופא חולים ישלח דברו ...

מכתב עמוס ברכות לרפואה בכי"ק האדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ.

"השי"ת הרופא חולים ישלח דברו וירפא אותו בגמר רפואה שלמה לאורך ימים ושנים טובות בכל הטוב סלה".

מכתב נדיר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי מנחם נחום רבינוביץ האדמו"ר מקנטקובזה, חתנו של האדמו"ר רבי יוסף מקוידנוב. חיפה, שנות ה'ת"ש [1940].

המכתב שלפנינו נשלח בערב פסח (לא מצוינת שנה) אל הנגיד ר' אריה דרור מבת גלים שליד חיפה. במכתבו, מלבד ברכות החג, מברך הגה"ק רבי מנחם נחום ברכות מאליפות לרפואה שלמה.

האדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ - [תרמ"ז-תשי"ט], אב"ד חיפה, ומלפנים ראש ישיבת קוידינוב בברנוביץ. בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות. נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן. בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד. בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו. באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.

ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו. כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש. משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט. ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.

מפרט: [1] דף נייר, 19*11 ס"מ. נייר שורות, כולו בכי"ק ובחתימתו. מצורפת המעטפה המקורית.

מצב; טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. 2 קרעים קלים מאוד בקיפולים ללא כל חיסרון בטקסט.