מהדורה יחידה. עת לכל חפץ | צלצלי שמע - אלכסנדריה, תרנ"ג / תרנ"ב [1893-1892]. חתימות וחותמות ...

מהדורה יחידה. עת לכל חפץ | צלצלי שמע - אלכסנדריה, תרנ"ג / תרנ"ב [1893-1892]. חתימות וחותמות בעלות. 

עת לכל חפץ, כארבע מאות שירים ופיוטים לכל מועדי השנה, להספדים ולשמחות, מאת המקובל רבי יעקב אבן צור - יעב"ץ, אב"ד פאס וגדול פוסקי מרוקו בדורו. נא אמון [-אלכסנדריה]. מהדורה יחידה. 

מספר חותמות של הרב יוסף חיים ילוז - מרבני טבריה. 

בדף השער רישום בעלות הצעיר וזעיר מכל בני העיר.. מנשה שאבאבו - ממשפחת הרבנים שמקורם בארץ ישראל ויש דעות שלא גלו.

הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי שלמה ב"ר רפאל אבן צור ועל ידי רבי רפאל אהרן ן' שמעון רבה הראשי של קהיר. בתחילת הספר הקדמה היסטורית חשובה מאת אבי המו"ל רבי רפאל אבן צור שהיה רבה של פאס, והקדמה קצרה מאת רבי שלמה המו"ל. וכן הקדמה ארוכה מאת רבי רפאל אהרן ו' שמעון רבה של קהיר.

רבי יעקב ברבי ראובן אבן צור - יעב"ץ - [תל"ג - תקי"ג], רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מגדולי חכמי מרוקו במאה ה-18. נתן הסכמה לספר חפץ ה' של בעל האור החיים. והחיד"א כתב שהיתה לו יד בקבלה מעשית.

רבי יעקב נולד במקנס. בילדותו למד תורה מאביו, רבי ראובן. בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין של רבי יהודה בן עטר בפאס, אז כתב את ספרו החשוב עט סופר המכיל נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם. לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי ולאחר פטירתו של רבי יהודה בן עטר ירש אותו רבי יעקב כאב בית הדין. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים מקרב רבני מרוקו באותה העת. התשובות שהופנו אליו קובצו על ידיו בספר בשם משפט וצדקה ביעקב. קברו בבית הקברות היהודי בעיר פאס הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודים המבקרים במרוקו. לפי דוד קורקוס אשר כתב את הערך על פאס באנציקלופדיה העברית, עם פטירתו של רבי יעקב אבן צור הגיע לקצו מעמד הבכורה לה זכתה קהילת יהודי פאס בקרב הקהילות היהודיות במרוקו. רבי יעקב סמך חמישה תלמידים: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו. יש המונים את רבי אפרים מונסינייגו כתלמיד החמישי שנסמך. לימים, נקראו חמשת הרבנים אלו "בית דין של חמש".

הרב יוסף חיים ילוז - מרבני העיר טבריה. (תר"מ - תשכ"ב) נולד לאמו שמחה ולאביו חכם אליהו ילוז, בשנת תר"מ (1880), בעיר טבריה.

עיקר לימודו ינק מאביו, שעלה ממרוקו בשנת תרל"ד (1874), והתיישב בעיר טבריה. בשנת תר"ן (1890), כשיצא אביו בשליחות חכמי טבריה למרוקו, המשיך בלימודיו אצל חכם יעקב חי זריהן וחכם משה מאיר אלקים.

בין השנים תרנ"ט-תרס"ב, (1899-1902), בהיותו בן שמונה עשרה, הצטרף לאביו במסע שליחות נוסף בערי מרוקו. במסע שימש את אביו, ולמד אורחות צדיקים מכל מה שעשה אביו וראו בדרך. כשהגיע לפרקו, חכם יוסף ילוז נשא את יוכבד בתו של חכם אבנר ישראל הצרפתי, שהיה רבה של העיר פאס במרוקו.

בשנת תר"פ (1920), כשהתמנה אביו כרבה של העיר טבריה וראש אבות בתי הדין, חכם יוסף חיים ילוז שימש יד ימינו בכל פועלו. בשנת תרפ"ט (1929), לאחר פטירתו של אביו, חכם יוסף חיים ילוז הוציא לאור רבים מספרי אביו שעמדו בכתב יד ובתוכם החיבורים: 'דבר תורה', 'זמירות ישראל', שו"ת 'יש מאין', 'מעשה אליהו', 'הלכות אישות', וצירף להם גם חיבור 'תולדות אליהו' על אביו.

ביום י"ז תשרי תרצ"ב (1932) מתה עליו אשתו. חכם יוסף חיים ילוז נפטר ביום כ"ג תמוז תשכ"ב, ונטמן בטבריה.

חכם יוסף חיים ילוז כתב ספרים רבים, חלקם נותרו בכתבי יד. ובתוכם: 'ימי חיי' - דרושים, 'מעוז חיי' - על התנ"ך, 'טועמיה חיים' - דיני וטעמי המצוות, 'זכרונות לרבנים' - תולדות רבני ארץ ישראל, וטבריה בפרט, 'מצבת אבן' - רשימת הגאונים הטמונים בטבריה, ספר 'ילקוט יוסף' - פסקי דין מרבנים שונים, ועוד. (החכם היומי). 

[1], יד, קיח, [1] דף, 21.5 ס"מ.

נדפס ונכרך עם:

צלצלי שמע. פיוטים מאת רבי משה אבן צור ועוד ממשפחת רבי יעקב אבן צור. אלכסנדריה. תרנ"ב [1892]. מהדורה יחידה.

עד, [1] דף, 21.5 ס"מ.

שני ספרים בכרך אחד. מצב; טוב-טוב מאוד, כתמי זמן, בדף שער שני חתך ללא חסר.