קינה (לא ידועה?) וסיפורי שואה מזעזעים, בכתי"ק רבי מיכאל דב וייסמנדל.

גיליון דפוס גדול (כחצי מטר) ...

קינה (לא ידועה?) וסיפורי שואה מזעזעים, בכתי"ק רבי מיכאל דב וייסמנדל.

גיליון דפוס גדול (כחצי מטר) מודפס בחלקו בצידו האחד ולצד החומר המודפס, מופיעים הערות ארוכות ביותר [למעלה מ-700 מילה!] בכתב ידו של הגאון הקדוש, מוסר הנפש רבי [חיים] מיכאל דב וייסמנדל, שחדר ללוע הארי וישב עם ראשי הנאצים בעסקאות להצלת אלפים מיהודי השואה. [ניו-יורק, ה'תש"י 1950 לערך]. ייתכן שלפנינו עלה הגהה מתוך ספרו החשוב 'על המיצר'.

בצד אחד של הגיליון מודפסים סיפורי שואה ועובדות מגדולי ישראל בימי השואה, שחווה וראה הרב וייסמנדל בעצמו. לצד הנוסח המודפס וכן מצדו האחורי של הגיליון, מופיעים סיפורי שואה אותנטיים, בכתב ידו של הגאון ההונגרי הקדוש, שמסר נפשו בשנות הזעם בהצלת אלפי יהודים. (הוא פעל אגב באותה אזור בו פעל גם קסטנר, אך ראו מה בין בני לבן חמי, האחד הרדים את היהודים וסייע בכך לנאצים והשני הרעיש עולם ומלואו) הוא הצליח להבריח לאמריקה תרשימים של אושוויץ ומכתבים מתוך עמק הבכא ובהם זעקתו הנואשת: "אחינו בני ישראל האם השתגעתם? האם אינכם יודעים באיזה גיהנום אנחנו חיים?? אתם שומרים את הכסף, למה אתם ממתינים?"

כמו כן מופיעה בכתב היד קינה ארוכה על קהילתו - קהילת נייטרא שנכחדה בשואה. קינה מרה וארוכה בת 23 שורות בכתב יד, בכתיבה אוטוגראפית. הקינה פותחת במילים "העדה הקדושה אי את? קהל נייטרא איכה? הובילו אותם כצאן לטבח". מבדיקה אלקטרונית לפי מילות מפתח, לא מצאנו את הקינה בספרו של הרב וייסמנדל 'מן המיצר' (הספר עצמו נדיר ואינו מופיע בספרייה הלאומית ובהיברובוקס) ואף לא ידוע לנו האם פורסמו אי פעם הסיפורים הרבים שנוספו על ידו בכתב היד שלפנינו. 

הגאון רבי מיכאל דוב בר וַיְסְמֶנְדֶל [לפני פטירתו הוסיפו לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים; תרס"ד-תשי"ח], מחשובי הרבנים בסלובקיה, חתנו ולימים ממלא מקומו של אב"ד וראש ישיבת נייטרא הגה"ק רבי שמואל דוד אונגאר. 

    בעת פרוץ המלחמה שהה באוקספורד. הוא חזר לסלובקיה כשליח מטעם אגודת ישראל. בשנת 1942 הקים יחד עם נשיאת ויצו ונציגת הג'וינט בסלובקיה, גיזי פליישמן, את 'קבוצת העבודה'. הקבוצה יזמה את תוכנית אירופה להצלת היהודים. הרב ויסמנדל העלה לראשונה את הדרישה מבעלות הברית להפציץ את אושוויץ.

    קבוצתו של הרב ווייסמנדל הציעה לגרמנים עסקה של "דם תמורת סחורה". הדרישה הגרמנית הייתה לקבל שני מיליון דולר תמורת הפסקת הגירושים מארצות אירופה. אולם, אף על פי שהמידע היה בידיהם של מנהיגי היהדות, הן בירושלים והן בניו-יורק, ולמרות שהרב וויסמנדל וגיזי פליישמן שלחו עשרות מכתבים, הכספים לא הגיעו אליהם (למרות שנטען שנשלחו) ומכונת ההשמדה לא עצרה.

    באחד ממכתביו כתב וויסמנדל: "אין אנחנו מבינים, איך אתם אוכלים ושותים? איך אתם ישנים על מיטתכם? איך אתם מטיילים בחוצות? וזה האחריות מוטל עליכם. זה חודשיים אנחנו צועקים, ועדיין כלום לא עשיתם. אחינו בני ישראל האם השתגעתם? האם אינכם יודעים באיזה גיהנום אנחנו חיים?? אתם שומרים את הכסף, למה אתם ממתינים?".

    על הסיבה שהמנהיגים היהודים לא סייעו לתוכנית באופן נחרץ, חלוקות הדעות. ויסמנדל טען שהמנהיגים הציוניים ראו לנגד עיניהם אך ורק את גורל המדינה היהודית העתידית ולא היו מוכנים להשקיע הרבה למען הצלת יהודי אירופה. אחרים טוענים, שהייתה אי ודאות רבה ביחס לרצינותו של המשא ומתן עם הנאצים. לטענתם, הרעיון שהיה אפשר לבטל את ההשמדה תמורת שוחד נראה דמיוני, ולכן לא היה טעם להקצות לנושא זה סכומים גדולים. כמו כן, מנהיגי הציונות ומנהיגים יהודיים בארצות הברית חששו שיואשמו על ידי בעלות הברית בשיתוף פעולה עם האויב, ובפשעי מלחמה בשל העברת כספים ואספקה באמצע המלחמה, בזמן שמיליוני חיילים נופלים בקרבות.

    הרב וויסמנדל היה חלוץ העיסוק המודרני בדילוגי אותיות בתורה. בספרו "תורת חמד" הראה דילוגי אותיות היוצרים מילים משמעותיות. דוגמה: בספר מוצגים דילוגים נוספים היוצרים את המילה "תורה" בדילוג 49 אותיות בתחילת כמה מהחומשים, את ארבעת המינים ועוד. עבודתו שימשה השראה לחקר דילוגי אותיות בתורה שהחל בשנות ה-80.

מפרט: [2] עמ' גדולים. 45X28 ס"מ. כ-[700] מילים בכתב ידו של הרב וויסמנדל.

מצב; טוב. כתמי זמן. שני קרעים קלים מאוד בשולים, ללא חיסרון בטקסט.