פולמוס כולל פולין! מכתב היסטורי מאת הגרי"מ בידרמן חתן ה'שפת אמת'. אוטווצק, תרצ"ד. 

מכתב ...

פולמוס כולל פולין! מכתב היסטורי מאת הגרי"מ בידרמן חתן ה'שפת אמת'. אוטווצק, תרצ"ד. 

מכתב היסטורי, חסידי, פולמוסי. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו (פעמיים, בעברית ובלועזית), של הגה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן - מגדולי הדור בפולין שלפני השואה, חתנו של השפת אמת מגור (המזכירו פעמים רבות בספרו) וחותנם של האמרי אמת והבית ישראל מגור. אוטווצק, תרצ"ד [1934].

המכתב ממוען אל ראשי כולל פולין בארץ ישראל, מו"ה אברהם פיש והגה"ח מו"ה חנוך העניך סאנקעוויטש [נרקיס]. המכתב עמוס בפרטים חשובים ובנופת צופים חסידית נדירה מן הקודש פנימה - בית "גו"ח [-גיסי וחתני] מרן אדמו"ר שליט"א" [בעל האמרי אמת]. לדוגמה: "כ"ק מרן שליט"א אחר שהי פה [באוטווצק] יותר מד' שבועות והוטב לו קצת, נסע למרינבד". דוגמה נוספת: בראשית המכתב מתאר הרי"מ יוזמה של האמרי אמת, אודות "לאטריע [-הגרלה, לוטו] אשר אמר כ"ק גו"ח מרן אדמו"ר שליט"א כמה פעמים לעשות לטובת הכולל". 

בהמשך יורד הרי"מ לנבכי הפוליטיקה הפנימית בירושלים ולמחלוקות שבין הנהלת הכולל בפולניה לבין הממונים בארץ והוא אף מודיע נחרצות שהוא עומד להפסיק את התמיכה הקבועה לתלמוד תורה שבעיר חיפה ולזה שבעיר בבני ברק. אישים נוספים המוזכרים במכתב הם הגה"ק רבי יצחק דוד בידרמן, בנו בכורו של הרי"מ, והגה"ק רבי ירוחם פישל ברנשטיין, ראב"ד חסידים בירושלים, שכפי המובן מן המכתב הוא היה הבורר "לגמור את עניין הבתים בדרך השלום".

בגב המכתב מופיעה תוספת חשובה ביותר (ולא חתומה מטעמים מובנים) אף היא בכתב יד קדשו של הרי"מ, בה הוא מביע בפני ראשי הכולל במילים חריפות תרעומת ואפילו זעזוע, כיצד זה עולה בדעתם לעכב את מעות החלוקה מטעמים פוליטיים, בזמן שעניי כולל פולין בירושלים זקוקים להם כל כך?! "מאוד יפלא בעיני מה שעלה על דעתכם לעכב מלחלק, כן לא יעשה, לאחר מלחלק לענים את אשר עיניהם [מצפ]ות ומיחלות".

הגאון הקדוש רבי יעקב מאיר בידרמן [תר"ל-תש"א], מגדולי רבני יהדות פולין קודם השואה. חתנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת", ועורך ספרי חידושיו על הש"ס. חותנם של רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת" ובנו רבי ישראל אלתר, ה"בית ישראל".

    סבו היה הרב יעקב דוד אב"ד קוז'ניץ ווישגראד. היה מיוחס לש"ך ולפני יהושע. מגיל צעיר נודע כשקדן וכעילוי. הוא השתדך לאסתר, בתו של האדמו"ר מגור, רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת", וכעבור כמה שנים, כשהיה בן 15, נישא לה ועבר לעיירה גור, סמוך לבית חותנו.

    באותן שנים עסק בלימוד תורה ונודע כשקדן ובקיא. ה"שפת אמת" הזכירו פעמים רבות בספר חידושיו על הש"ס. הספרים נדפסו בוורשה לאחר פטירת ה"שפת אמת" בעריכתו של הרב בידרמן שאף צירף הערות והגהות לחידושי חותנו. גם לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ה (1905) המשיך להסתופף בחצר גור תחת הנהגתו של גיסו, רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת".

    במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בורשה. בתקופה זאת החל גם לעסוק בענייני הציבור החרדי בפולין. הוא נבחר למזכירות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולנשיאות קופת רבי מאיר בעל הנס של כולל פולין. בשנת תרצ"ה התמנה לוועד הרבנים של קהילת ורשה, לצד הרב מנחם זמבה והרב אברהם ויינברג. 

    שניים מבניו, רבי יצחק דוד (המוזכר במכתב) ורבי לייבל התמנו למלא את מקומו ברבנות ורשה, אך הם נספו כעבור זמן קצר. אשתו, שבעת ילדיו, נכדיו וניניו נספו בשואה. הניצולים היחידים מבני משפחתו היו בתו פייגה שהייתה אשתו בנישואים שניים של גיסו האדמו"ר, רבי אברהם מרדכי אלתר, ובנה, רבי פנחס מנחם אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"פני מנחם".

מפרט: [2] עמ', 19 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול. נקבי תיוק.