ציץ הקודש, לאיש האלקים רצ”ה שפירא. מהדורה ראשונה. ירושלם, תר”פ-ת”ש. ספר ציץ הקדש, חלקים א' וב' - באורי הלכות ושו”ת. מאת איש האלוקים הצדיק הירושלמי רבי יהושע צבי מיכל ”ר' הירש מיכל” שפירא, שסיפורי מופת אודות קדושתו וצדקתו סופרו אודותיו עוד בחייו. נערכו בידי תלמידו הגאון רבי יעקב משה חרל”פ. מהדורה ראשונה. ירושלם, תר”פ-ת”ש [1920-1940]. עותק חסר. על גבי הכריכה הרכה הישנה, העשויה בעבודה עצמית מנייר אריזה חום, נרשם בכתב יד שם הספר ומעליו הרישום: ”הרב אברהם בנימין מוויערשוב”.  המחבר רבי יהושע צבי מיכל שפירא ['ר' הירש מיכל'; ת”ר-תרס”ו ], היה צדיק ירושלמי, מדמויות המופת של היישוב הישן במאה ה-19. מרבותיו של הרב יעקב משה חרל”פ. נולד בחברון לרייצא גולדה ולרבי יעקב קאפיל שפירא והיה נכד לרבי זאב שפירא בעל הכינוי רבי זאב חריף, שעלה לארץ בשנת תקע”ח (1818) מטיקטין לצפת. למד אצל רבי יוסף שטיינהרט. מגיל צעיר נהג בפרישות ובקדושה. בשנת תרי”א (1851), בהיותו בן אחת עשרה, הגיע לחברון יהודי מקובנה וסיפר לו על תנועת המוסר שייסד רבי ישראל מסלנט. הנער הצעיר התלהב מן הרעיון, וביקש מאביו שיקנה לו את הספר מסילת ישרים, ספר היסוד של תנועת המוסר, ומאז דבק בעולם של צדקות ומוסר.    ר' הירש מיכל התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. כל ימיו חי בפרישות והיה מסגף עצמו בסיגופים ותעניות. לפי האגדה, בשנות בגרותו היה ישן בעמידה, וגם כשנחלש ונאלץ לישון בשכיבה לא ישן על מיטה אלא על מחצלת שנפרסה על הרצפה. במשך שנים היה הולך מדי לילה למקומות מסתור בירושלים ושם היה עוסק בלימוד תורה ובתפילה, ובשעת חצות היה אומר תיקון חצות. מלבד גדלותו בתורה, היה בקי גדול בתורה הקבלה.     הקפיד שלא לצאת מארץ ישראל כלל, הרב שמואל אוירבך סיפר ש”ר' הירש מיכל הגיע עד פת לחם כדי לא לצאת מארץ ישראל”   עם השנים התקרב ר' הירש מיכל אל בעל ה”זית רענן” והוא נהיה לרבו המובהק. הרב זילברברג עמד על מעלותיו וקרבו אליו, וכפי שהעיד ר' הירש מיכל עצמו באחד ממכתביו לנכדו: ”כמעט לא העלים ממני דבר מכל אשר עבר עליו מיום עמדו על דעתו עד הרגע האחרון”. בספרו ”זית רענן” הוא מזכירו פעמים רבות ומביא מקושיותיו.     בשנת תרל”ח (1878), שתים עשרה שנה לאחר פטירת רבו בעל ה”זית רענן”, התקרב ר' הירש מיכל לרבי יהושע לייב דיסקין, שעלה באותם ימים לארץ ישראל. ר' הירש מיכל היה מסגל תלמידיו המצומצם ועם השנים נעשה איש סודו.     בנו יחידו, רבי בן ציון אברהם שפירא (כינויו היה: ”ר' בן ציון ר' הירש מיכל'ס”) למד תורה מפיו והחזיק בביתו את כל כתביו. רבי בן ציון אברהם עצמו נחשב איש קדוש ופרוש שהלך בדרכי אביו. היה מגדולי המקובלים בבית מדרשו של הרש”ש ”בית אל” בעיר העתיקה בירושלים. מפרט: במקור: קח; כ דף. בעותק שלפנינו חסרים שער, שני דפים בתחילת החלק הראשון ושישה דפים בסוף החלק השני. 30 ס”מ. מצב; בינוני-טוב. קרעים. כריכה עצמית.