כתב-יד חשוב ונדיר מהגה”ק רבי אליעזר יהושע הלוי מאוז'רוב. שני עמודים גדולים הנושאים את חידושי תורתו של הגאון הקדוש רבי  אליעזר יהושע הלוי עפשטיין אב”ד אפטא וחמלניק, בנו של הגה”ק רבי אברהם שלמה הלוי האדמו”ר הרביעי לבית אוז'רוב ואחיו הצעיר של בעל אש דת מאוזרוב חנצין, אשר נעקד ומסר נפשו על קידוש השם בהיותו בן ארבעים ושלוש שנים בלבד אך כסתו כבר היתה מוטלת אצל גדולי ישראל. אפטא, [אחרי תרע”ח 1918].  לפנינו כאמור חידושי תורתו של הגאון הצעיר והמופלא רבי אליעזר יהושע הלוי בנו של הרבי מאוז'רוב, שנודע בעיקר על שם רבנותו כאב”ד חמלניק, ועוד בחיי אביו כיהן בתפקידי רבנות מהבכירים ביותר בכמה וכמה עיירות. רבינו נודע בהתכתבויותיו ההלכתיות הענפות עם גדולי הדור כדוגמת הרוגטשובר. המכתב שלפנינו אינו ממוען ואין ידוע למי מגדולי הדור הוא נשלח, לעומת זאת המכתב חתום בחתימה מלאה ”אליעזר יהושע הלוי בהגה”ק מאזרוב זצלל”ה, כעת פה אפטא”. המכתב עוסק בכמה נושאים הלכתיים והוא כתוב בצורה ברורה במיוחד. בעמוד א' מזכיר רבנו את ”זקני הגאון בעל ברוך טעם ז”ל”. בסוף המכתב מזכיר רבנו את ”תלמידי המופלג ומופלא החרוץ בעל פיפיות מ' אליהו בלאמענפעלד נ”י”. הגאון הקדוש רבי אליעזר יהושע הלוי עפשטיין אב”ד חמלניק [תרנ”ט-תש”ג], בנו של הגה”ק רבי אברהם שלמה הלוי זצוק”ל האדמו”ר הרביעי לבית אוזרוב ואחיו הצעיר של הגה”ק רבי משה יחיאל הלוי זצוק”ל האדמו”ר מאוז'רוב חנצין בעל אש דת ובאר משה אשר נעקד ומסר נפשו על קידוש השם בהיותו בן ארבעים ושלוש שנים בלבד אך כסתו כבר היתה מוטלת אצל גדולי ישראל מימים רבים היה דמות בולטת ומופלאה במשמרת הצעירה של רבנים ואדמורי”ם אדירי תורה שהאירו בשמי פולין היהודית בדור שלפני השואה והצטיין כבעל שיעור קומה רוחנית משכמו ומעלה כששמו הטוב הלך לפניו בכל תפוצות הגולה     היה נודע בשערים כגאון עצום בנגלה ובנסתר וצדיק עובד השם בכל דרכיו כמוכן ישב על מדין בקהילות חשובות מיוחסות ועתיקות יומין והיה תופש ישיבה ומרביץ תורה לעדרים אף חיבר ספרים בהלכה והשיב לשואלי דת ודין מקרוב ומרחוק כאחד מבעלי הוראה המובהקים היה חביבם של גאוני הדור אשר מימי נעוריו נשא ונתן עמהם בבירורי הלכות הן בעל פה והן בכתב.     מילדותו התחנך רבינו לגדולות הוא גדל במעונות אריות על ברכי אביו וזקניו הקדושים. באחת מרשימותיו כתב ”על אשר זכיתי לשמש את כבוד קדושת זקיני מרן הגה”ק הרבי ר' לייבוש זצוקללה”ה ובפרט בחורף האחרון ששימשתי אותו הרבה ובכל שבוע הייתי ניעור אצלו כל ליל ערב שבת קודש וכ”ק זקיני מרן זצוקללה”ה בשגם היותו אז חלוש מכל מקום לא היה ישן אלא מעט ותיכף עמד ולמד מה שלמד ועשה בקודשו מה שעשה”. באותו פרק רבינו היה בן י”ד וט”ו שנה בלבד.     ראשית כהונתו הייתה בקילץ. מקילץ נקרא רבינו תוך שנים מעטות לכהן ראש בית דין ור”מ בקהילת אפטא בעיר זו ישבו לפנים אבותיו הקדושים כעבור שנתיים בערך בתרפ”ב הוזמן רבינו לישב על כסא הרבנות בעיר הסמוכה לקילץ שם כיהן לפני כן כרב דמתא הגה”צ רבי שאול ידידיה טאוב שהתפרסם לימים כאדמו”ד ממודזיץ כעשר שנים שימש רבי אליעזר יהושע זו שמו יצא לתהילה כאחד מחשובי הרבנים בכל המדינה אך הוא עצמו בענוה וכיתת רגליו להתאבק בעפר רגליהם של צדיקי הדור כדוגמת מבעלזא קומרנא ואחרים בחידושיו אף הזכיר את האדמו”ר הרה”ק רבי יששכר מבעלזא זצ”ל בכינוי ”מורי”.     חידושיו בהלכה ובאגדה פורסמים בכתבי עת תורניים, ובהם: בעמק הלכה, א (בטורקס, תרפ”א, סי’ סא, סה), הכרם (אדר א’, תרפ”ז, סי’ ד), אהל תורה (קראקא, שבט-אדר תרפ”ח, סי’ לב), יגדיל תורה (תשרי-חשון, תרפ”ז, סי’ כד), נפלאות הסבא קדישא, ב (פיוטרקוב, תרצ”ז, עמ’ 12-14), כתר תורה (ג’רבא, תרצ”ט), אור עולם (אות ע-ת, ניו יורק, תשכ”ט, דף סט) ונחלת צבי (גליון יב, בני ברק, אדר תשנ”ו, עמ’ לב-מב). הספד ממנו על האדמו”ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז פורסם באוהל מועד (הרבסט, שנה ב, תרפ”ז, חוברת ג-ד, עמ’ קה-קיב). מספר מכתבים אליו נדפסו בשו”ת משיב שלום (בילגורי, תרצ”א, סי’ ז, ח, עז, רסה). אסיפת מאמרים ודרשות, שאלות ותשובות ופלפולים בש”ס ופוסקים, מלוקט מספרים וכתבי יד ממנו יצא לאור בספר “משנת רבי אליעזר” (בני ברק, תשע”ג). רבים ממכתביו אל הגאון רוגאטשוב נמצאו בכתב ידו באוסף מנדל גוטמן בספריית רבינו יצחק אלחנן. מפרט: [2] עמ', 32x20.5 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמי זמן ומריחות דיו. קמטים וקרעים. ראה עוד: תולדות רבינו מאת הסופר הרב אהרן סורסקי תולדות ומאמר רבנו באתר 'תורתך לא שכחתי'