אוצר היסטורי! ארכיון האדמו”ר הקדוש 'רבי אהר'לה' ראטה מייסד שומרי אמונים. עשרות מסמכים. ארכיון המכיל עשרות מסמכים מתקופת חבורת שומרי אמונים, שהקים הרה”ק רבי אהרל'ה ראטה מייסד חבורת שומרי אמונים, שקראה תיגר על החסידויות המסורתיות ובתגובה ספגה רדיפות, חצים ובליסטראות כפי שניתן לקרוא במסמכים האותנטיים שלפנינו השופכים אלומת אור על תקופת הוד נשגבה זו שכמעט ונשכחה. אירופה וישראל, ראשית המאה ה-20 [ה'ת”ש]. הארכיון מורכב ברובו משלושה סוגי מכתבים: האחד - מכתבי האדמו”ר בעצמו בו הוא מדריך את החסידים בהנהגות עבודת ה' הקיצונית עד מאוד, המכתבים לא נבדקו ביסודיות והינם ככל הנראה בכתיבת הגבאים והתלמידים. הסוג השני: מכתבי החסידים והתלמידים אל הרבי, מכתבים מחוץ לארץ ומארץ ישראל. והסוג השלישי הוא מכתבי בני החבורה בינם לבין עצמם. כולל גם מכתבי שואה. מעיון במכתבים מתגלה תמונה מרתקת של ראשית יסוד החסידויות הירושלמיות: שומרי אמונים, תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק, שהינן כיום 'חסידויות' רגילות, אולם כפי שגם נראה מהמכתבים שלפנינו, לא כך היה בתחילה. רבי אהרל'ה הקים את 'חבורת שומרי אמונים' דווקא כאנטיתזה לחסידויות המסורתיות (ראה ניילונית מס' 2: ”שהעמידו כל יסוד החסידות על גוזמאות ודמיונות וגם שקרים”). במכתבים אנו נחשפים לחבורה מעט מסתורית, מלוכדת מאוד, שגם אוקיינוסים לא מכהים את הקשרים בין החברים. חבורה שקיבלה על עצמה  הנהגות סיגופים וגינוני קדושה קיצוניים, מואסת בחיי ה'מלומדה' הפושים בחסידויות האחרות ומחליטה להקים משהו אחר, אמיתי ובתמורה סופגת לעג וחרפות מהחסידויות המסורתיות עליהן היא קוראת תיגר, כפי שניתן לקרוא במכתבים שבין החברים.   האדמו”ר רבי אהרן ראטה [תרנ”ד-תש”ז], תלמיד האדמו”ר רצ”א מבלוזוב והאדמו”ר מהרי”ד מבעלז. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן ”שומר אמונים”. בשנת תרפ”ה עלה לירושלים והקים בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. היה קדוש ופרוש מהנאות העולם, ואף מחסידיו דרש להתנהג בצניעות מופלגת ובפרישות. החבורה הקדושה ממשיכה עד ימינו את דרכו בקהילות החסידיות ”תולדות אהרן”, ”שומרי אמונים”, ”תולדות אברהם יצחק”, ”מבקשי אמונה” ועוד. בכל החצירות האלו הוא מכונה ”האדמו”ר הזקן” (ביידיש: ”דער אלטער רבי”). עד היום הזה מכונים כל בני הישוב הישן בירושלים 'רֶבּ-אַהרַ'לַך', על שמו. פירוט המסמכים בארכיון, ניילונית מס' 1: * מכתב אל הרבי, בלועזית ובעברית, כולל המעטפה עליה נרשם: ”לכבוד הרב ר' אהרן ראטה מאה שערים 138”.      בגב המכתב נרשם כתשובה? ”אין עצה אלא לשכור חנות בשוק ולמכור שם גלנטרי מיני מכולת וטכסטיל תיכף ומיד”.  * כתב יד [3] עמ' חידושי תורה, פותח במילים: ”עיקר הישועה בפורים נעשה ע”י הכינוס”. ========== ניילונית מס' 2: * מכתב חסידי-קבלי-גאולי חשוב מאין כמותו. המכתב נשלח אל אחד החסידים:  ”אהובי ידידי היקר באנשים מופלא ומופלג בתורה במידות ובמעשים וכו' כמר אליעזר צבי רעוויל נ”י ויזרח לעד”. אינו חתום. לא ידוע אם נדפס.       המכתב מסביר את עיקרי החסידות כפי שהיא אמורה להיות ולא כפי מצבה כיום ”שהעמידו כל יסוד החסידות על גוזמאות ודמיונות וגם שקרים... ע”כ כל חסיד אומר על רבו שהוא יהי' משיח, אנדערש פאסט עהם גארנישט...”. לאחר מכן מופיע הסבר מפורט ומרתק בשפה שווה לכל נפש, כיצד תיראה הגאולה ומי הוא משיח בן יוסף ומי הוא משיח בן דוד.  ========== ניילונית מס' 3: * פנקס הנהלת חשבונות כספיים. בין דפי הפנקס נרשמו תקנות על שליח ציבור והעולים לתורה ”שלא יברכו בלשון עברית ולשון של החפשים” ושלא יעלו את מי שיש לו בלורית אפילו אם יש לו זקן וכו'. כמו כן, באחד העמודים מתואר יומן מסע לארץ ישראל הפותח במילים ”ע”כ אמרתי לרשום בעט ברזל לזכרון עולם כל מה שעבר עלי בענין נסיעתי לארץ ישראל” . לא חתום. * פנקס בעברית ובלועזית, ככל הנראה אינדקס של 'אוצר הספרים' או ספריית הרבי ובו רשימת עשרות ספרי קודש:  ”זהר חלק א' זטאמיר; תקון ליל שבועות זיטאמיר; סידור ר' יעקב עמדין” וכד' * פנקס רשימות ובו שירים, דברי תורה ועוד. ========== ניילונית מס' 4: * שלושה מכתבים מחו”ל אל האדמו”ר. ========== ניילונית מס' 5: * שיר ארוך ומנוקד שכתב אחד החסידים החותם: ”כתבתי זאת בדם לבבי אחיכם אלי' המתגעגע אליכם ממרחקים” . * כתב יד [2] עמ' 'תורות' על פרשת ויחי, פותח במילים ”פה ברגסאז תורות יקרים היוצאים מפי אדמו”ר שליט”א השוכן כעת בתוככי ירושלים” . * מכתב [2] עמ', פותח במילים ”העתק מכתב אדמו”ר שליט”א מירןשלים שכתב לחברתנו לסאטמאר יצ”ו” . * איגרת [2] עמ', פותחת במילים ”האגרת הזה נעתק אות באות ממכתב רבה”ק ונעתק כאן בבערגסאס” . * מכתב [4] עמ', ממוען אל ”הרב מרדכי דוד בלאם” . * מכתב אל ”ר' פנחס דוד איש-אורג” . ========== ניילונית מס' 6: * [4] מכתבים בלועזית על גבי גלויות דואר,   לפי חותמות הדואר, כולם מראשית שנות ה-40 [ה'ת”ש]. תוכנם לא נבדק.      מכתב אחד נשלח בדואר צבאי מרומניה על גבי הגלויה מודפס ”CARTA POSTALA MILITARA” [- גלויה צבאית]. המכתב נשלח בשביעי ליוני 1940, שחל ביום שישי ראש חודש סיון ה'ת”ש, בעיצומה של השואה. =========== ניילונית מס' 7: * [4] מכתבים בעברית על גבי גלויות דואר, מהשנים ת”ש - תש”ד. נשלחו מהונגריה. גדלים ומצבים משתנים.