פני יהושע, מהדורה ראשונה. עותק מיוחס. חתימות הרה”ק רבי זוסמן סופר ומהרי”ל בן ה'כתב סופר'. פני יהושע על מסכתות ברכות, וחלק מסדר מועד. ווראנקפורט [פרנקפורט] דמיין, [תקי”ב 1752]. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס ביותר. בדף הפורזץ הקדמי מתנוססות שתי חתימות: ”זוסמאן סופר” ו -”הק' יצחק ליב...”. ככל הנראה מדובר בבנו של הכתב סופר הרה”ק רבי יצחק ליב סופר, ובגאון הנודע רבי זוסמאן סופר מגדולי מקורבי החתם סופר שאף נימול על ברכיו כמופיע בפנקס המילה של החת”ס. לאחר פטירת החתם סופר אימץ בנו הכתב סופר את רבי זוסמאן כבן והוא גדל בביתו לצד ילדיו. כדרכם של ספרים, בפרט בדורות עברו בהן ספרים היו יקרי מציאות, כעבור שנים התגלגל הפני יהושע שלפנינו לתלמיד ישיבה מהעיר סעניץ והוא השאיר עליו את חותמו המתוק בדמות רישום תלמידים אופייני: ”זה הספר שייך למי שקנה אותו! מי קנה? מי שיש לו מעות! מי יש לו מעות? מי שלומד בין ביום ובין בלילה! מי לומד בין ביום ובין בלילה? הק' זאב פרידמאנן, סעניץ” ועוד רישום מסוג זה בו הוא חותם ”וואלף כ”ץ פרידמאנן”.  התלמיד הצעיר זאב וואלף רצה ככל הנראה, כדרכם של נערים, להיות הבעלים הרשום הבלעדי של הספר ללא ”שותפים”, ולכן הוא העביר קווי מחיקה על החתימות ”המיותרות” של הבעלים הקודמים, שהוא כלל לא שיער מי הם היו. למרבה המזל את המחיקות ביצע התלמיד הנמרץ בכלי שברשותו - העיפרון, ואילו החתימות נחתמו בדיו ובקולמוס עבה, כך שברבות השנים המחיקה דהתה כמעט לחלוטין והחתימות נותרו במלוא עוזן. הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ”ח-תרס”ג], אב”ד פאקש שבהונגריה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החתם סופר וכותב קמיעותיו ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול נימול על ברכי החתם סופר כמופיע בפנקס המילה של החת”ס.     למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת”ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה”כתב הסופר”, שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל הרב משה - המהר”ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא.     היה מחסידיו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות. התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ”ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר.      בשנת ה'תרי”ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי”ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן. בשנת ה'תרל”ט, לאחר פטירת מהר”ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים. בשנת ה'תרמ”ו,     לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס”ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר. מפרט: [1], נב; סו; נ; לז [צ”ל לו]; כט; כו; לא [צ”ל יב] דף. 30 ס”מ. דף השער במסגרת נאה. סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 78. מצב; טוב. כתמי זמן. נקבי עש. כריכת עור מקורית.