סוד שבסוד: אמת ליעקב. הקדשת המקובל האלוקי המחבר רבי יעקב ניניו, עותק המקובל רבי עובדיה הדאיה - הגהות בקבלה בכתב יד. ”ואני זכיתי לקבל פניו היקרות... וראיתי חסידותו ופרישותו מדרכי העולם הזה עוסק בתורה לשמה...” (רמ”ש גירונדי על רבינו) ספר אמת ליעקב, מספרי הקבלה החשובים, העוסק בפירוש כתבי האר”י ומהרח”ו ומוכיח את מקור כוונות הרש”ש מכתבי מהרח”ו. מאת המקובל האלוקי חכם יעקב שאלתיאל ניניו ממקובלי צפת. מהדורה ראשונה. ליוורנו, תר”ג-תר”ד [1844].   בדף הפורזץ החלק, מופיעה הקדשה מרהיבה בכתב יד קדשו ובחתימתו המצוירת של המחבר המקובל חכם יעקב שאלתיאל אל הגבר פרץ מעובדיה נר”ו מסיניגאליא שבאיטליה. כמו כן, בראש הדף הבא (דף השער) מתנוססת חתימת בעלות בכתב יד קדשו של המקובל חכם עובדיה הדאיה בעל ה'ישכיל עבדי'. לאורך הספר הגהות קבליות ארוכות, בכתיבה מזרחית, משני כותבים.  ספר אמת ליעקב, מפתחות ונתיבים בשלושה ספרי המהרח”ו. עץ חיים, מבוא שערים ושער ההקדמות מסודרים לפי סדר א' ב'. בספר הובאו לראשונה חידושים בקבלה מתוך כתבי יד של גדולי עולם: 1. כוונות מאת הרש”ש שלא ידועים ממקום אחר. 2. תשובות מאת המהרי”ט אלגאזי בענין כוונות בשנת השמיטה. 3. שו”ת והקדמות לענין כוונת התפילות מכתב יד רבי אביגדור עזריאל. 4. חידושים מרבי רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי נכד הרש”ש. 5. חידושים מאת רבי דוד מאג'אר. 6. חידושים מאת רבי דוד פארדו. ועוד. בחלקו השני נדפס קונטרס 'שפת אמת' - שו”ת בענייני תורת הסוד.  המקובל המלוב”ן רבי יעקב שאלתיאל ניניו [תק”ס-תר”ט], בעל אמת ליעקב. נולד בירושלים וקיבל בחכמת הקבלה מפי חכמי ישיבת המקובלים 'בית אל' וכך הוא מעיד על עצמו: ”מקטנותי, שם ישבתי כל הימים והלילות ארוכים, ובראש אשמורת אני לבדי, גרגר יחידי, קורא אני מפי ספרים ולא מפי סופרים”.     רבינו הדפיס בליוורנו את ספרו החשוב 'אמת ליעקב' הכולל מפתח ערכים לכל כתבי מהרח”ו. רמ”ש גירונדי שהכיר את המחבר כותב בספר תולדות גדולי ישראל (עמ' 359) ”ואני זכיתי לקבל פניו היקרות בעברו דרך שליחותו, וראיתי חסידותו ופרישותו מדרכי העולם הזה עוסק בתורה לשמה...”.     רבינו היה מלומד בניסים. בהקדמת ספרו הוא מספר על ארבעה ניסים שנעשו לו, וכך סיפר: בעת הרעש הגדול (רעידת אדמה) שהיה בטבריה, שהה רבינו בבית הכנסת והיה קורא את ”קריאת שמע” בדביקות עילאית בהתפשטות הגשמיות ממש עד שלא הרגיש בנעשה סביבו. משסיים וירד מדביקותו, כבר עבר הרעש ומצא הוא סביבו כחמישים בני אדם שנהרגו – והוא באמצעם לא ניזוק במאומה. בגדיו אמנם היו מוכתמים בדם אך לא בדמו שלו, אלא של ההרוגים סביבו, ויהי לנס.     נס נוסף נעשה לו בהיותו בירושלים כאשר פרצה שם מגיפה קשה שרבים חללים הפילה, ואשר הוא חלה בה גם כן, אבל בחסדי ה' הבריא, ולא זו בלבד אלא שהנס היה גדול שבעתיים בכך שהוא לא הדביק אחרים…     שוב נעשה לו נס כאשר יצא לשליחות מצווה, ושודדים התנפלו על שיירתו, ובזזו כל המשאות שהיו בידם מלבד אמתחתו שלו שהייתה גדושה בכספים למען עניי טבריה. היא פשוט נעלמה מעיניהם!     והנס הרביעי קרה כאשר עמד הוא לשהות בצפת לרגל חג השבועות בשנת תרצ”ד, ואז התגלה לו בחלומו שתהיה שם התקוממות של המוסלמים הארורים ויעשו הם פרעות בעיר יימח שמם, ולכן החליט להישאר בביתו בטבריה. המקובל חכם עובדיה הדאיה [תר” ן-תשכ” ט], דיין וראש ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים. שימש כחבר בית הדין הרבני הגדול, ורבה הראשי של פתח תקווה. נולד בחלב (סוריה) לרבי שלום הדאיה שהיה דיין ומקובל מגדולי חכמי ארם צובא. בשנת תרנ” ח עלה לארץ ישראל. בשנת תרפ” ג, עם הקמת ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים העתיקה, התמנה לר” מ ללימודים בפשט ובסוד. בשנת תרפ” ה התמנה הרב הדאיה לכהן כדיין בעדה הספרדית. ובשנת תרצ” ט התמנה לרבה הראשי של הספרדי של העיר פתח תקוה. חיבורו המרכזי בשם 'ישכיל עבדי' הכולל אלפי שו” ת וגם דרשות. מפרט: [5], קמו דף. 30 ס”מ. מצב; טוב. כתמי זמן. קיפולים (אזני חמור) בפינות הדפים הראשונים, ללא פגיעה בטקסט. פגיעה בשולי הכריכה (המקורית?).