מקדש דוד. בילגורייא, תרח”ץ. מהדורה ראשונה. עותק המחבר הקדוש בחותמו. ספר מקדש דוד, חלק רביעי על סדר זרעים. מאת הגאון רבי דוד הכהן רפפורט ראש ישיבת ברנוביץ' לצידו של הגאון רבי אלחנן וסרמן. מהדורה ראשונה. בילגורייא, תרח”ץ [1838]. בשולי השער חותמת דיו של המחבר ”דוד הכהן ראפאפארט ר”מ בישיבה הק' 'אוהל תורה' בברנוביץ”. הגאון הקדוש רבי דוד הכהן רפפורט [תר”ן לערך – תש”ב], ראש ישיבת ”אהל תורה” בברנוביץ' בין מלחמות העולם. מחבר ”צמח דוד” ו”מקדש דוד” שלפנינו על התלמוד. נספה בסיביר בעת מלחמת העולם השנייה.    בשנת תרפ”ח התקבל להיות ריש מתיבתא בישיבת ”אהל תורה” בברנוביץ', בראשות הרב אלחנן וסרמן. בתחילה סירב הרב רפפורט להשמיע שיעורים שכן היה שקוע בענייני קדשים, אך כעבור זמן חילקו ביניהם הרב רפפורט והרב וסרמן את אמירת השיעורים.     עם פלישת הגרמנים לפולין ותחילתה של מלחמת העולם השנייה נמלט הרב רפפורט יחד עם הישיבה לווילנה. עקב התנכלויות הסובייטים נאלץ הרב וסרמן לברוח לקובנה והישיבה נשארה בפיקוחו של הרב רפפורט. בשבת פרשת בהעלותך, י”ט בסיוון, עצרוהו הסובייטים בישיבה באמתלה של הדרכון הזר שהיה בידו ושלחוהו לעומק ברית המועצות למחנה עבודה.     גם במחנה המשיך הרב רפפורט לעסוק בכתיבתם של חידושי תורה. במהלך שהייתו במחנה חשש מאכילת מאכלות אסורים והסתפק במים ובלחם היבש אשר ניתן לאסירים. כאשר אמרו חבריו למחנה שעליו לאכול משום פיקוח נפש, ענה: ”לאחרים יודע אני להתיר, אבל על עצמי עלי להחמיר, שכן אין מי שיתיר לי אכילת טרפה”.     כך נהג גם כשגופו נחלש מאוד בימיו האחרונים. ביום טוב הראשון של ראש השנה התש”ב ביקש שיתקעו בפניו תקיעת שופר וביום השני קרא אליו שני יהודים אחר תקיעת השופר, רגעים לפני מותו, וביקש מהם להיות עדים למותו לבל תישאר אשתו הרבנית עגונה.     הרב רפפורט לא זכה להעמיד צאצאים. אביו, הרב עקיבא רפפורט, היה נכדו של רבי עקיבא איגר, ובן אחר בן לרבי חיים הכהן רפפורט (מחכמי הקלויז שבברודי), ואמו, שרה חיה שארלאט, הייתה צאצאית למשפחת הגר”א. מפרט: קפ-רנד דף, כ 36 ס”מ. שני שערים. מצב; טוב. נייר שברירי, קרעים קלים בשולים, חלקם משוקמים, ללא שום חיסרון בטקסט.