חסידות, מהדורה ראשונה: תורת חיים לרה”ק מקאסוב אבי שושלת וויז'ניץ - עותק האדמו”ר הראשון מויז'ניץ בעל 'צמח צדיק'? ספר תורת חיים, חסידות על סדר הפרשיות וליקוטים מאת האדמו”ר רבי חיים האגר מקוסוב. לבוב, תרט”ז 1855. מהדורה ראשונה ונדירה. יתכן מאוד ולפנינו העותק האישי של מייסד שושלת וויז'ניץ הרה”ק רבי מנחם מנדל הגר בעל ה'צמח צדיק' - מגדולי האדמו”רים שבכל הדורות. בדף השער כיתוב בעלות: (דומה לכתב יד קודש האדמו”ר זיע”א) ”זה הספר שייך לה”ק”? [בשער מאחור] ”מנחם מענדיל בהר”ב” (כך נהג לחתום).  לפנינו המהדורה הראשונה של אחד מספרי החסידות החשובים ביותר. הספר נדפס מכתב יד המחבר סמוך לאחר פטירתו, עם הקדמה מאת שלושת בניו האדמו”רים הקדושים רבי יעקב שמשון מקוסוב, רבי יוסף אלטיר מקוסוב, ורבי מנחם מענדל מוויז'ניץ. האגדה החסידית מספרת כי את הספר שלפנינו כתב הרבי ממה שהיו מגלים לו בחלום, ומתוך שינה היה מקיץ וכותב את החידושים. לאחר פטירתו מצאו למראשותיו את כתב היד והדפיסוהו.  המחבר האדמו”ר רבי חיים הגר מקוסוב [תקנ”ה?-תרי”ד], מגדולי האדמו”רים. בנו של בעל ה'אהבת שלום' מקוסוב ואביו של בעל ה'צמח צדיק' מויז'ניץ. בשונה מאביו שהנהיג את חסידיו באופן של חסד, הוא הנהיג את חסידיו בתקיפות ללא משא פנים. אחד מצאצאיו, רבי חיים מאיר הגר אמר שאביו רבי מנחם היה מדת חסד, ובנו רבי חיים היה מדת גבורה. צדיקי דורו הפליגו בקדושתו, החוזה מלובלין אמר שהוא שומר הברית - תואר המיועד ליחידי סגולה. ספרו תורת חיים שלפנינו מיוסד כולו על כתבי האר”י, וזאת על אף שמחברו כתב על עצמו בענוותנותו שאין לו עסק בנסתרות (נזר החיים, עמ' שט).  נכד המחבר האדמו”ר רבי מנחם מנדל הגר -  [תק”ץ- תרמ”ה], מגדולי האדמו”רים שבכל הדורות, המייסד והאדמו”ר הראשון בשושלת וויז'ניץ. נולד בעיירה קוסוב כבן זקונים לרבי חיים הגר הידוע בכינוי תורת חיים, את שמו קיבל על שם סביו רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, בהגיעו לגיל 14 נשא לאשה את מרים מעניא בתו של רבי ישראל מרוז'ין, ובגיל 24 לאחר פטירת אביו בשנת תרי”ד (1854) עבר לכהן כאדמו”ר בעיירה ויז'ניץ שם התגורר עד פטירתו. היה ידוע כגאון מופלג בתורה והרבה לעסוק בלימוד, גדולי דורו העריצו מאוד את גדלותו בתורה והעבירו אליו שאלות סבוכות בענייני הלכה. לצד זה היה פזרן גדול בצדקה ובעניין זה נקשרו בשמו אגדות של ממש, כל הכספים שקיבל מחסידיו הוקדשו כולם לצדקה, עם זאת בחייו האישיים היה סגפן גדול ומסופר עליו שלא היה מתחמם על יד התנור אפילו בלילות החורף הקרים. אלפי חסידים סרו למרותו והוא נודע כבעל מופת ורוח הקודש. מפרט: [1], ה-לט; ז, [1] דף, 23 ס”מ. מהדורה ראשונה. סטפנסקי, חסידות 616. כריכה מנותקת. מצב; טוב. כתמי זמן. קרעים קלים בשולי דפים בודדים, רובם ככולם ללא שום פגיעה בטקסט. בדף האחרון קרע משוקם באמצעות נייר דבק המסתיר חלק קטן מהטקסט.