מכתב מישיבת 'אהבת שלום' בעניין פולמוס יהדותם של 'בני ישראל' מבומביי. מכתב מאת ראשי ישיבת אהבת שלום תכב”ץ, בו הם מבקשים מבית הדין של העדה החרדית, לברר את יהדותו של תלמיד הישיבה צאצא לעולים מהודו. בשוליו חותמת הישיבה וחתימת ראש הישיבה הרב יעקב הלל. ירושלים, תשמ”ה [1985]. המכתב עוסק בסוגיה היסטורית חשובה שהסעירה את המדינה - שלילת יהדותם של העולים מהודו. אופיים הנוח של העולים והסכמתם לקבל על עצמם גיור לחומרא סיימו את הפרשה באיבה. במכתבם מציינים ראשי הישיבה שהבחור ”הוא לא בני-ישראל”, אין כוונתם לומר שאינו מבני ישראל אלא גוי, כוונתם להיפך, שאינו מקהילת 'בני ישראל' בהודו שעליהם היו הפקפוקים הגדולים ביותר בקשר ליהדותם.  בבומבי היו שתי קהילות. קהילת הבגדדים שהיו קיימים שם כ150 שנה או מעט יותר, והם כמובן יהודים כשרים לחלוטין. (אולי בשלבים מאד מאוחרים היו מעט שהתערבו עם קהילת בני ישראל). והייתה קהילה ותיקה יותר בשם קהילת בני ישראל (במראטהית-יהודית: बेने इस्राएल, ”בֶּנֶה ישראל”). הפקפוק ביהודתם של אנשי בומבי היה על קהילה זו. ובארץ הצריכו את גיורם לחומרא. רובם חיים כיום בארץ. [1] מכתב נאה, 21 ס”מ. מוקלד במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים צבעוני. חותמת וחתימות. מצב; טוב מאוד נקבי תיוק.