מכתבים מרתקים ומרגשים בכתי”ק הגאון מבראשוב בסוף ימיו אל ילדיו. למען אשר יצווה את בניו. מכתב משפחתי מרתק ומרגש, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של 'הגאון מבראשוב' רבי דוד שפרבר בעל ה'אפרקסתא דעניא'. ירושלים, יד-יט מנחם אב. בגב המכתב, תוספת כתובה מאת בנו הרב ברוך שפרבר חתנו של האדמו”ר מפשקאן.   המכתב נשלח אל בנו הרב שמואל שפרבר מלונדון והגאון מבראשוב מספר לו בו על מצבו הבריאותי הקשה ”שנסתי שארית כוחותי אחרי זמן כביר לבשרך כי ב”ה עודני חי. ואף שהוא בעוה”ר חיי צער, אעפ”כ הקב”ה משביע לכל חי רצון שיהי' רוצה לחיות וגם אני רוצה לחיות עוד”. מכתב מרגש ביותר. בשולי המכתב חתם הגאון מבראשוב את שמו: ”דוד”. לאחר כמה ימים הוא ממשיך וכותב מחדש, כאן כבר ניכרת בו התאוששות כל שהיא, גם בחוזקן של האותיות, אך בעיקר בנוסח ובסגנון. בשולי החלק הנוסף חותם הגאון מבראשוב שוב את שמו. גם החתימה מאוששת הרבה יותר ”כנפשך ונפש אביך דוד”. מעיון במכתבו של הבן שמעבר לדף ניתן אולי להבין מה גרם לשיפור במצב בריאותו של הגאון מבראשוב, בין החלק הראשון של המכתב לחלקו השני.  רבי דוד שפרבר - הגאון מבראשוב [תרל”ז-תשכ”ב], מגדולי רבני גליציה ורומניה בדור שלפני השואה. תלמידו של הגאון רבי מאיר אריק. הסתופף בצילם של של האדמו”רים רבי משה הגר מקוסוב והאהבת ישראל מויז'ניץ. בחורף של שנת תש”י הורשה הגאון מבראשוב לעזוב את רומניה הקומוניסטית ועלה ארצה, לאחר עלייתו ארצה כיהן כחבר מועצת גדולי התורה, והיה מראשי החינוך העצמאי בארץ-ישראל. חיבר את הספרים 'אפרקסתא דעניא' ו'מכתם לדוד'. ונודע בהיתר עגונות השואה. חתנו היה הרב יהושע סג” ל דייטש, רבה של שכונת קטמון בירושלים וחותנו בזיווג-שני של האדמו”ר מויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר. מפרט: [2] עמ'. 16X20 ס”מ.  מצב; טוב-טוב מאוד. סימני קיפול.