היסטורי: מכתב קדום ונדיר מאת מורה בבית יעקב לתלמידותיה. פולין, תר”ץ.   מכתב היסטורי קדום ומכונן, ספוג ביראת שמים, מאת מורה בבית יעקב לתלמידותיה. במכתב מוזכרות: המורה ש. גליקסבערג, הגב' מיעראנץ, הגב' פרידער, הגב' טרובי ועוד. בלאשקי [ליד לודז'], תר”ץ [1930]. יידיש. לפנינו עדות חינוכית קדומה, מהשנים בהן החלה להתבסס ברחבי פולין תנועת בית יעקב. במכתב שלפנינו, הנוטף אהבת ישראל ללא גבול של מורה לחניכותיה ויראת שמים אין קץ, אנו נחשפים לפיתויים שעמדו בפניהן של בנות בית יעקב הצעירות, אל מול המתירנות הפושה באירופה של בין המלחמות. ויותר מכך אנו נחשפים לתכני החינוך, כיצד מרחיקה המחנכת הדגולה את תלמידותיה מהרצון לטעום גם הן מעט מן המתוק-המר הקורץ אליהן מחוצות לודז' וורשה: (בתרגום חופשי) ”אל תתביישו במי שאתן - התגאו בכך! שלא ימשוך אתכן האושר המדומה... עלינו מוטל התפקיד לשזור את שרשרת הזהב... עבודתנו חייבת להיות תמימה כליל, חובה עלנו להקריב עבורה!” והמחנכת - מראשוני המחנכות בישראל - מסיימת את מכתבה המכונן בסיסמה הבלתי רשמית: ”בית יעקב לכו ונלכה באור ה' ”. מפרט: גלוית דואר מבוילת וחתומה. 14X10 ס”מ. מצב; טוב-טוב מאוד. סימני קיפול.