מכתב חשוב מאת הגאון רבי צבי גוטמאן אב”ד בוקרשט, תרצ”ט - ערב השואה. מכתב מעניין מאוד, שנכתב סמוך לפלישת הנאצים לרומניה ועוסק בקשר הבין מדינתי בין רבני ישראל בענייני אישות. המכתב כולו בכתב ידו של הגאון הרב צבי גוטמאן אב”ד בוקרשט ובעל שו”ת ארץ הצבי, ונשלח אל הרב הראשי לתל אביב אביגדור עמיאל. בוקרשט, תרצ”ט [1939]. במכתבו מבקש הרב פרידמן מאת הרבנים הראשיים עמיאל ועוזיאל, לקבל פרטים אודות יהודי מתל אביב המציג את עצמו ברומניה כרווק ומתהדר בחברות עם הרבנים הראשיים בישראל, וכעת הוא חפץ לישא בבוקרשט ”בתולה בת קדושים”. הרב גוטמאן מבקש מהרב עמיאל שיאשר לו האם סיפוריו של הרווק התל אביבי אכן נכונים. קשר המכתבים בין רבני ישראל מארצות שונות, נועד בעיקר לצרכים הלכתיים, בכדי לשמור על טהרת הייחוס וכדומה, כעין המכתב שלפנינו. אולם קשרים אלו נוצלו היטב על ידי בנקאים ובעלי הון יהודים, לצורך העמדת אשראי וביצוע עסקאות בין לאומיות, שהפכו את עסקיהם לגלובליים וכך צברו הון רב לעצמם והשפעה מדינית עבור בני עמם. ישנו דבר מעניין החוזר על עצמו ברבים מהמכתבים שנשלחו בסמוך לשואה וראוי ליתן עליו את הדעת. ברבים מהמכתבים ואולי ברובם, לא מוזכר דבר וחצי דבר מהמצב הנורא השורר באירופה רגע לפני השואה, אין קריאות יאוש וקריאות 'הצילו', כמעט עולם כמנהגו נוהג. למרות שסימנים למכביר היו גם היו, כמו ליל הבדולח ב-1938 - אך מן העבר חובה עלינו ללמוד על העתיד, שלפעמים גם בערב השואה ממש, למרות כל הסימנים, מעדיף טבע האדם לעצום עיניים ולהמשיך בשגרת יומו. גם המכתב שלפנינו שנשלח בסיון תרצ”ט [1939], שלושה חודשים לפני פרוץ השואה, והרב גוטמאן לא מזכיר בו במילה את המצב הנורא, לא בפתיחת המכתב ולא בסופו, אפילו לא ”מצפה לישועת ה' ” וכדומה. הסימן היחיד שניתן למצוא במכתב לכך שבערב השואה אירופה כבר אינה מקום עבור יהודים לחיות בו, הוא רק במשפטו של הרב גוטמאן בסיום המכתב: ”לשאת אשה פה על ידי חופה וקידושין... ולהעלות עמה שוב לארץ הקודש ”. בשולי המכתב מופיעה חותמת 'נתקבל', כנראה של הרבנות בתל אביב ורישומים בשני כתבי יד נוספים, בין היתר הוראות בכתב ידו של הרב בן ציון חי עוזיאל, לפנייתו של אב”ד בוקרשט, כ׳ סיון תרצ״ט לחקור .. הרבני ע״י  המזכירות.  הגאון הרב צבי הירש גוטמאן [תרנ”ד-תשל”ב], אב”ד בבוקרשט וחבר מועצת רבני רומניה, מהרבנים החשובים ברומניה. מצאצאי הבעל שם טוב ובעל קרבה משפחתית לשושלת אדמור”י רוז'ין. למד בישיבת ”בית ישראל” בבוהוש. בגיל 17 הוסמך כרב על ידי גדולי הרבנים ברומניה, ביניהם הרב בצלאל זאב שפרן והרב חיים מרדכי רולר, כמו כן קיבל הסמכה מידי הרב מנחם יהודה לנדאו מבוטושאן, הרב חיים יהודה לייבעל, ומידי גיסו, הרב שמשון אהרון דרברמדיגר מבוהוש. בגיל 19 כיהן כרב ביישוב הקטן קודאיישט והקים בו ישיבה. בשנת 1920 התיישב בבוקרשט והתקדם מהר בהיררכיה הרבנית של העיר, נבחר למועצת רבני רומניה ולתפקיד אב בית דין. ב-21 בינואר 1941 באמצע לילה הוצא הרב בכוח מביתו, יחד עם שני בניו הגדולים, על ידי כנופיית לגיונרים, הם עברו עינויים והוצאו להורג ביער ז'ילאבה. הרב גוטמן ניצל בדרך נס מכדורי המרצחים.  הנס שאירע לו עשה רושם בקרב כל יהודי בוקרשט, ולפיכך היו מהם שבאו לקבל ממנו ברכות. בשנת 1961 הורשה הרב עם משפחתו לעלות לישראל. הרב גוטמן התיישב בתל אביב והקים בה מרכז קהילתי של יוצאי רומניה, כולל בית כנסת מוקדש לזכרם של שני בניו שנרצחו בפרעות בוקרשט, יעקב (ינקו) ויוסף. ספרו: ”ארץ הצבי” – קובץ שו”ת וחד”ת. מפרט: [1] דף, 27 ס”מ. מצב; טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. נקבי תיוק.