פולמוס הקטניות!! מכתב חשוב שלא נדפס, מאת פאר רבני אשכנז הגרד"צ האפפמאנן.

מכתב הלכתי-פולמוסי ...

פולמוס הקטניות!! מכתב חשוב שלא נדפס, מאת פאר רבני אשכנז הגרד"צ האפפמאנן.

מכתב הלכתי-פולמוסי ארוך, המתפרס על פני שני דפים, ועוסק בעניין היתר אכילת שמן סומסום לאשכנזים בפסח. המכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של פאר יהדות גרמניה הגאון רבי דוד צבי האפפמאנן (הופמן) תלמיד המהר"ם שיק. גרמניה, תרס"ד [1904]. לא נדפס!

המכתב נשלח אל "ידידי הרב המאוה"ג מו"ה הרב אליעזר ד"ר גרינהוט" שהתגורר בירושלים, והגרד"צ מבקש ממנו היות והתפרסם שבירושלים מקילים האשכנזים באכילת שמן סומסום בפסח למרות שמדובר בקטניות, לכן מבקש ממנו הגרד"ץ הופמן ש"ימחול ויחקור על דבר זה ויודיעני בקרוב... ואבקש מידידי שיחקור על דבר זה אצל רבני ירושלים האחרים שנראים בעיניו בני סמכא". במכתבו החשוב מסכם פאר יהדות גרמניה, כדרכו בגאונותו המפורסמת, את כל שיטות הפוסקים בעניין, ראשונים ואחרונים.

אגב, למרות שאיסור קטניות הינו גזרה מאוחרת, אין מדובר בשאלה של מה בכך. שהרי מיני הקטניות נאסרו באיסור חמור על ידי גדולי אשכנז, החל מתקופת הראשונים ועד לימינו. ומי לנו גדול מהמהרי"ל, שהחמיר בדבר עד כדי עונש מיתה רח”ל וז"ל: "ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך".

מי שמסתקרן לדעת מה העלתה בדיקתו של הרב גרינהוט אצל רבני ירושלים ומה פסק הגרד"צ הופמן בעקבות בדיקה זו, מוזמן לעיין בשו"ת 'מלמד להועיל' (פרנקפורט, תרצ"ב), שם אמנם לא נדפס המכתב שלפנינו, אולם בסימן פ"ז מביא הגרד"צ את תשובתו של הרב גרינהוט למכתב (ראה צילום) והיא: שבירושלים גם הספרדים אינם אוכלים שמן סומסום בפסח, ובעקבות זאת פוסק הגרד"צ (שם) לאסור שמן סומסום בפסח.

מעניין לציין שלאחרונה הוצגה (קטלוג 'צולמנ'ס', מכירה 36, פריט 207) תשובה נוספת בלתי ידועה של הגרד"צ הופמן אל הרב גרינהוט הנ"ל. התשובה ההיא נכתבה כחמש שנים לאחר המכתב שלפנינו ובה פוסק הגרד"צ להיפך ממה שפסק בספרו בעקבות המכתב שלפנינו, שם הוא דווקא נוטה להתיר שמן סומסום בפסח ואפילו לאשכנזים! (ייתכן שהייתה לכך איזו סיבה שהזמן גרמא כרעב או מחסור וצ"ע).

למעשה נפסק כיום לאסור שמן סומסום, כמו שפסק הגרד”צ בספרו בעקבות המכתב שלפנינו, ושמן הסומסום נחשב כיום על ידי כל מערכות הכשרות כקטניות גמורות ונאסר באכילה לאשכנזים בפסח.

הגאון רבי דוד צבי האפפמאנן - [הופמן; תר"ד-תרפ"ב], ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 ומראשי אסכולת "תורה עם דרך ארץ". כיהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין. עסק בחקר התלמוד, בהוראה ובפסיקת הלכה, אך נודע בעיקר בזכות ספר השו"ת שלו מלמד להועיל ובפירושיו למקרא, בהם השתמש בכלים מדעיים בכדי להוכיח את אמיתותה של התורה הקדושה. כבר מקטנותו יצא לו שם של עילוי מחונן (פעם התבטא בהקשר לפירוש רש"י מסוים: "רש"י זה ידעתיו בגיל ארבע"). בזקנתו עוד לימד לעיתים חידושים שחידש והוא בן שבע שנים בלבד. הוא היה תלמידם הקרוב של גדולי הונגריה ואשכנז מכל החוגים והם השיבו לו אהבה ולא זזו מחבבו. קיבל תורה מאת הכתב סופר, רבי עזריאל הילדסהיימר, הגרש"ר הירש ועוד. אך את רבו המרכזי ראה במהר"ם שיק.

הנמען הרב אלעזר גרינהוט - [תר"י-תרע"ג], רב, חוקר ומנהל בית היתומים העברי הראשון בירושלים. מתלמידיו של הרב עזריאל הילדסהיימר. בגיל 18 הוסמך לרבנות. לאחר נישואיו שימש כעשר שנים כרב ודיין בעיר טעמשוואר. היה מגדולי חוקרי היהדות והתמחה בחקר המדרשים. ש"י עגנון כינה אותו "החכם הידוע". הוא פרסם שורה של חיבורים מחקריים ומוערכים בתחום המדרשים, על פי כתבי יד עתיקים. יצירתו המונומנטלית היא סדרת "ספר הליקוטים".

מפרט: [2] דף, 22*14 ס"מ. נייר מכתבים רשמי של הסמינר לרבנים. הכל (46 שורות) בכית"ק ובחתימת הגרד"צ הופמן.

מצב: טוב מאוד.

מצורף צילום תשובת הרב גרינהוט למכתב שלפנינו, מתוך שו"ת מלמד להועיל.