מכתב מרתק מאת זקן המקובלים רבי אליהו דוויך אל הרב מאיר בר-אילן.

"...הן יבוא סוף לקיפוח ...

מכתב מרתק מאת זקן המקובלים רבי אליהו דוויך אל הרב מאיר בר-אילן.

"...הן יבוא סוף לקיפוח, אדוני הרב? עד מתי עוד?"

מכתב ארוך, מעניין וחשוב ביותר מאת המקובל רבי אליהו דוויך הכהן ראש ישיבת המקובלים 'רחובות הנהר', אל הרב מאיר ברלין בנו של הנצי"ב מוולאז'ין. ירושלים, תש"א [1941].

במכתבו מתאר הרב דוויך את ההיסטוריה המפוארת של ישיבת המקובלים שייסד אביו הרב השד"ה ואת גדולי הרבנים שלמדו שם. הרב דוויך מתאר גם את מצבו הבריאותי הקשה שלו בעצמו. מעניין לציין שהרב דוויך כותב במכתב שאבד לו מאור עיניו ל"ע, וידוע שגם אביו, הרב השד"ה, היה סגי נהור בסוף ימיו.

הרב דוויך מתלונן קשות במכתבו על קיפוח ואפליה של המוסד שלו לעומת הישיבות האשכנזיות: "ועתה שב"ה נתמלאה ירושלים מאחינו האשכנזים שהעתיקו לתוכה את ישיבות פולין וליטא... אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי - 'כלך אצל יפות מהן' נשבר מטה לחמנו ואין לנו דורש" והרב דוויך מסיים את מכתבו הקשה בזעקה: "הן יבוא סוף לקיפוח, אדוני הרב? עד מתי עוד? בברכת התורה הרב אליהו דוויך הכהן זקן המקובלים הספרדים בירושלים". לפנינו אולי המקור (המרומז) הראשון לטענות על קיפוח עדתי-ספרדי בישראל, עוד שנים לפני קום המדינה.

רבי אליהו דוויך [דוויק] הכהן - [נפטר ביום כ"ז אדר תש"ט], בנו יחידו של רבי חיים שאול דוויך הכהן 'הרב השד"ה'. היה גדול בפשט ובקבלה את תורת הקבלה למד אצל אביו את כוונות התפלה ידע כמעט בעל פה לאחר פטירת אביו עמד שנים רבות בראש ישיבת רחובות הנהר"' ספרייתו הצטיינה בגודלה ובה ספריית אביו ומר זקנו רבי אליהו בסוף ימיו סבל ייסורין קשים, מפאת המצב המיוחד ששרר אז הובא למנוחות בבית הקברות הזמני אשר בשכונת גבעת רם שיך באדר, סמוך לאדמו"ר מזוועהיל. על מצבת ציונו נכתב "מ"ק הצדיק רבי אליהו דוויק הכהן בן הרה"צ רבי חיים שאול זצ"ל גאון חכמת הקבלה".

מפרט: [2] עמ'. 34*22 ס"מ. מכתב נאה. נייר מכתבים רשמי, מאויר. מוקלד במכונת כתיבה. בחתימת קדשו ובחותמתו של המקובל רבי אליהו דוויך.

מצב: טוב מאוד. סימני קיפול. נקבי תיוק.