גילו ברעדה: מחזור לשלש רגלים. העותק של רבי מאיר הלוי סולוביצי'ק מבריסק.

מחזור לחג השבועות ולחג ...

גילו ברעדה: מחזור לשלש רגלים. העותק של רבי מאיר הלוי סולוביצי'ק מבריסק.

מחזור לחג השבועות ולחג הסוכות. לעמברג, תרל"א 1871. בדף הפורזץ האחורי חתימת יד קדשו של הגאון רבי "מאיר הלוי סאלאוויציק", בן זקוניו של ה'בריסקר רב' וראש ישיבת בריסק המעטירה. לעמברג, תרל"א 1871.

לפנינו המחזור בו התפלל נסיך שושלת בריסק, הגאון הקדוש רבי מאיר הלוי סולוביצ'יק, מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון וממשיך השושלת החשובה ביותר ואולי היחידה בעולם התורה הליטאי. הגאון המעוטר בשני הכתרים החשובים ביותר של מנהיג ישראל: "בר אוריין ובר אבהן" [-בן תורה ובן קדושים; ראה מסכת ברכות כז:].

החתימה של הגר"מ הלוי סולוביצ'יק הושוותה לחתימות רבות שלו ונמצאה התאמה מוחלטת ביניהן. לפי מקום ושנת ההדפסה, המחזור היה שייך לרבי מאיר כבר מצעירותו.

במחזור זה התפלל הגר"מ הלוי, לפחות בתקופות מסוימות בחייו, בשני מועדי ישראל המסוגלים ביותר להצלחה בתורה: חג השבועות - זמן מתן תורתנו, וחג שמחת תורה, ה-חג של בני התורה ותלמידי הישיבות, הנקשר יותר מכל החגים להצלחה בתורה. מה רבה הזכות ומה גדולה הסגולה להתפלל במועדים אלו, מתוך אותו המחזור בו התפלל היגע הגדול בתורה - הגאון הקדוש רבי מאיר הלוי סולוביצ'יק.

שוו בנפשכם, לקרוא 'קריאת שמע' מתוך אותו הספר בו דקדק רבי מאיר באותיותיה של קריאת שמע עד קצה גבול היכולת האנושית, ולא הניח בדורו מי שקיים יותר ממנו: "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום" (ברכות טו:).

הגאון רבי מאיר סולובייציק - [תרפ"ט-תשע"ו], היה ראש ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק "הרב מבריסק". נולד בבריסק. בקיץ ת"ש, (1940) נדד לווילנה עם כמה מאחיו ואחיותיו. לאביו ששהה מחוץ לבריסק בפרוץ מלחמת העולם השנייה, והתאחד עמם בווילנה. בתקופה זו התקרב ביותר לאביו ולמד עמו, הם עלו לארץ ישראל בשנת תש"א (1941) והתיישבו בירושלים. למד אצל הרב איסר זלמן מלצר, יחד עם הרב שמואל אויערבאך והאדמו"ר מרחמסטריווקא - ארצות הברית, וכן למד אצל אביו. מבין האחים נחשב רבי מאיר לחכם ואביו הגדול היה נוהג לכנותו 'העילוי'. ישיבתו המפורסמת בשכונת אחווה שבירושלים, על מאות תלמידיה, הייתה אבן שואבת לבני חו"ל. בחוגים מסוימים באמריקה, זהו כמעט המסלול הסטנדרטי, ללמוד מספר שנים 'קדשים' אצל רבי מאיר סולוביצי'ק בירושלים.

בניגוד לשאר צדיקי ה'מתנגדים', שברובם לא גרסו את סיפורי המופתים כנהוג אצל החסידים. לעומתם, שושלת בריסק התאפיינה בסיפורים ובמופתים ועל צדיקי השושלת מסופרים סיפורי ניסים זהים לסיפורים אודות צדיקי השושלות החסידיות, כמובא בהרחבה בספר המקיף ביותר על צדיקי שושלת בריסק 'עובדות והנהגות לבית בריסק' (הרב שמעון יוסף מלר, ארבעה כרכים, ירושלים ה'תשנ"ט–ה'תש"ס).

מפרט: מחזור לחגי שבועות וסוכות, עם פירושים ותרגום עברי טייטש, ותפילות נדירות להקפות בשמחת תורה. לעמברג, תרל"א 1871. [1], ב, [6], ג-ד, קסו דף. 28 ס"מ.

מצב; טוב. כתמי זמן. וכמה קרעים קלים ביותר ומודבקים בנייר דבק. כריכה קדמית מנותקת.