מכתב הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן - חתנו ועורך ספריו של השפת אמת זי"ע -תרצ"ד.

הגאון החסיד ...

מכתב הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן - חתנו ועורך ספריו של השפת אמת זי"ע -תרצ"ד.

הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן היה גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" בהם נזכר שמו פעמים רבות בספר חידושיו על הש"ס. כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, הוא נבחר למזכירות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולנשיאות קופת רבי מאיר בעל הנס של כולל פולין.

לפנינו מכתב נשיאות הכולל, על בלאנק רשמי "קופת רמבהע"נ-כולל פולין", הנשלח אל רבי אברהם פיש - מזכיר הכולל בירושלים, ← ובסופו חתימת-יד קדשו של נשיא הכולל רבי "יעקב מאיר בההגר"ב ז"ל בידערמאן". ווארשא, אייר תרצ"ד.

הגאון הקדוש רבי יעקב מאיר בידרמן - [תר"ל-תש"א], מגדולי רבני יהדות פולין קודם השואה. חתנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת", ועורך ספרי חידושיו על הש"ס. חותנם של רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת" ובנו רבי ישראל אלתר, ה"בית ישראל".

    סבו היה הרב יעקב דוד אב"ד קוז'ניץ ווישגראד. היה מיוחס לש"ך ולפני יהושע. מגיל צעיר נודע כשקדן וכעילוי. הוא השתדך לאסתר, בתו של האדמו"ר מגור, רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת", וכעבור כמה שנים, כשהיה בן 15, נישא לה ועבר לעיירה גור, סמוך לבית חותנו.

  באותן שנים עסק בלימוד תורה ונודע כשקדן ובקיא. ה"שפת אמת" הזכירו פעמים רבות בספר חידושיו על הש"ס. הספרים נדפסו בוורשה לאחר פטירת ה"שפת אמת" בעריכתו של הרב בידרמן שאף צירף הערות והגהות לחידושי חותנו. גם לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ה (1905) המשיך להסתופף בחצר גור תחת הנהגתו של גיסו, רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת".

    במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בורשה. בתקופה זאת החל גם לעסוק בענייני הציבור החרדי בפולין. הוא נבחר למזכירות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולנשיאות קופת רבי מאיר בעל הנס של כולל פולין. בשנת תרצ"ה התמנה לוועד הרבנים של קהילת ורשה, לצד הרב מנחם זמבה והרב אברהם ויינברג. 

    שניים מבניו, רבי יצחק דוד ורבי לייבל התמנו למלא את מקומו ברבנות ורשה, אך הם נספו כעבור זמן קצר. אשתו, שבעת ילדיו, נכדיו וניניו נספו בשואה. הניצולים היחידים מבני משפחתו היו בתו פייגה שהייתה אשתו בנישואים שניים של גיסו האדמו"ר, רבי אברהם מרדכי אלתר, ובנה, רבי פנחס מנחם אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"פני מנחם".

[1] דף. 

מצב טוב מאוד, נקבי תיוק, מעט כתמי זמן.

מידות:

14 x 22 ס"מ