מכתב היסטורי כתב ההתמנות של הרה"ג ר' משה אוסטרובסקי זצ"ל לרבה של מזכרת בתיה (עקרון). תרע"ב ...

מכתב היסטורי כתב ההתמנות של הרה"ג ר' משה אוסטרובסקי זצ"ל לרבה של מזכרת בתיה (עקרון). תרע"ב [1912].

מכתב היסטורי. לפנינו כתב ההתמנות של הרה"ג ר' משה אוסטרובסקי זצ"ל לרבה של מזכרת בתיה (עקרון). כתוב בכת"י ובו חתימות רבות של חברי הועד וחותם המושבה.

רקע: מזכרת בתיה הייתה המושבה הראשונה במושבות יהודה שהעסיקה רב במשרה מלאה. רבני המושבה השפיעו לא רק על הנעשה בתוככי בית הכנסת ועל לימוד התורה ופסיקת הלכה, אלא גם על התנהלות המושבה בשלל תחומים.

עוד בהתייסדות המושבה בשנת תרמ"ג (1882) כאשר נולד רעיון היישוב בידי הרב שמואל מוהליבר ובעזרתו של הברון דה רוטשילד, היה מופקד הרב מרדכי גימפל יפה בניסוח תנאי ההסכם הסעיף הבולט היה "אבל בדברים שבין אדם למקום והמצוות המעשיות אין להם להתערב ולומר כה תעשו או כה לא תעשו, כי אם אשר יורו לנו תופשי התורה כה נעשה ונצליח". בשולי ההסכם אישר וקיים הרב ר' מרדכי גימפל יפה את האמור בו וציין: "וכולם קבלו עליהם כל הפרטים האלה ברצונם הטוב וחתמו על זה בלבבות שלמות ונפשות חפצות".

יש לציין כי בפולמוס השמיטה הידוע בשנת תרמ"ט אודות ההסתמכות על היתר מכירה, מייסדי מזכרת בתיה לאחר לבטים לא מעטים, החליטו לנהוג כפסק רבני ירושלים, להבדיל מיתר המושבות בארץ שסמכו על היתר המכירה. החלטתם של מייסדי מזכרת בתיה הכעיסה את פקידי הברון אשר גזרו גזרות קשות על תושבי המושבה כגון סגירת באר המים, סילוק המורים, אי מתן הרשאה לרופא לטפל בחוליהם והפסקת התמיכה. למרות גזרות אלה, מייסדי המושבה היו איתנים בדעתם ולא נכנעו ללחצי פקידי הברון על לתום שנת השמיטה. ואף במצוות מעשר עני, האיכרים יראי השמים הקפידו עם עצמם והגישו מעשר עני לעניי ירושלים.

לפנינו כתב היסטורי ! הכתרת הרב הראשי למושבה זו - הרב משה המאירי אוסטרובסקי זצ"ל.

הרב משה המאירי-אוסטרובסקי - (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בפינסק קרלין לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים, בתקופה בה למדו הגאונים רבי צבי פסח פראנק ורבי אריה לוין. חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון). ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן", "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד) ועוד.

[1] דף כתוב בכת"י משני צדדיו.

מצב; טוב מאוד.