היסטורי! מכתב ייסוד בנין ישיבת "חתם סופר" ובו כתב יד קדשו של הגאון הגדול 'החשב סופר' רבי אברהם שמואל בנימין ...

היסטורי! מכתב ייסוד בנין ישיבת "חתם סופר" ובו כתב יד קדשו של הגאון הגדול 'החשב סופר' רבי אברהם שמואל בנימין סופר זיע"א.

מכתב משנת תרח"צ [1938] הפונה בענין תמיכה לבניה והרחבה פנימית המגורים של ישיבת פרשבורג הנודעת - ישיבתו של מרנא החת"ם סופר, בשיאה ישיבה זו הייתה הישיבה הגדולה ביותר בעולם !!! הרחבת הישיבה יועדה לשנת המאה של הסתלקותו של מייסד הישיבה מרנא החת"ם סופר.

בעמוד השני נוסף כיתוב בכתב יד קדשו וחתימתו של מרן ראש הישיבה הגאון האדיר ה'חשב סופר' רבי אברהם שמואל בנימין סופר זצוק"ל שהמשיך את מסורת אבותיו מהחת"ם סופר, הכתב סופר, השבט סופר, והדעת סופר אביו. כרבה וראש הישיבה של פרשבורג.

המכתב שלפנינו הינו כשנה בלבד ! מאז כל סדרי עולם השתנו, הכוחות הפשיסטים עלו, וראש הישיבה ה'דעת סופר' נאלץ לברוח מחמת המציק ועלה לארה"ק. את מקומו מילא בנו הגה"ק רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה"חשב סופר" כרב העיר וראש הישיבה. ובשנות השואה לימד את התלמידים בהחבא.

הגאון האדיר רבי אברהם שמואל בנימין סופר - [תרל"ח-תש"כ], גאב"ד פרשבורג וראש הישיבה. בן אחר בן בשושלת המלוכה - שושלת החתם סופר (ה'חתם סופר', בנו ה'כתב סופר', בנו ה'שבט סופר' ובנו ה'דעת סופר'). למד תורה ביגיעה אצל אביו השבט סופר וקנה ממנו בכל חלקי התורה, וכן למד בחברותא עם הגאון בעל ה'יד סופר' - הרב משה סופר בנו של הג"ר שמען סופר מערלוי בעל שו"ת "התעוררות תשובה", משנת ה'תרפ"ה החל לכהן כר"מ בישיבת פרשבורג של אביו, בשלהי שנת ה'תרצ"ט כאשר נאלץ אביו לברוח מחמת המציק ועלה לארצה"ק, מילא את מקומו כרב העיר וראש הישיבה. בשנות השואה לימד מתוך מסירות נפש את התלמידים בהחבא, בבית מדרשו של החת"ם סופר. בשנת תש"ג נאלץ להימלט לבודפשט ומשם לארץ ישראל. בירושלים עיה"ק עמל לכונן את ישיבת פרשבורג בראשות אביו הגדול. כמו כן, ייסד בהוראת אביו בית יתומים ליתומי השואה בשם "מעון החתם סופר לילדי הגולה" בשכונת סנהדריה, ולצדו הקים תלמוד תורה וישיבה קטנה, ועמד בראשם. עם הסתלקותו של אביו הגה"ק בעל ה'דעת סופר' בשנת ה'תש"ך, התמנה לכהן תחתיו כראש הישיבה, כנשיא כולל שומרי החומות וחוג חת"ם סופר וכחבר מועצת גדולי התורה. כמו כן, עסק בהוצאה לאור של כתבי אביו.נפטר שנים אחדות אחר פטירת אביו.

ישיבת פרשבורג - ישיבת פרשבורג המעטירה נחשבת ל"אם הישיבות ההונגריות" והיא נקשרה בשמו של החת"ם סופר מייסדה ומנהיגה של הישיבה, ד' דורות בן אחר בן הנהיגו את הישיבה לאחר החתם סופר התמנה בנו, הרב אברהם סופר "הכתב סופר" ולאחריו התמנה בנו הרב שמחה בונם סופר ה"שבט סופר" לרבנות העיר ולראשות הישיבה כאשר נחלש מבחינה בריאותית מינה את בנו הרב עקיבא ה"דעת סופר" תחתיו. בשיאה הייתה ישיבת פרשבורג הישיבה הגדולה ביותר בעולם. רובם ככולם מכל גדולי הדור, הרבנים ותלמידי החכמים שמקורם במדינות הגר (הונגריה סלובקיה וגלילותיה) הינם תלמידי או תלמידי תלמידי הישיבה הרמה בפרשבורג, בדומה לישיבת וואלז'ין סדר הלימוד כלל לימוד גמרא בעיון ובבקיאות, אך בד בבד בישיבה הושם דגש לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כלומר הסקת ההלכה מתוך הלימוד, בשעות הערב, שלא כמקובל בישיבות ליטא, למדו "שולחן ערוך" "יורה דעה" על הסדר מתוך כוונה להכשיר פוסקי הלכה ורבני קהילות. דרכה של ישיבת פרשבורג הייתה אבן דרך לישיבות רבות בכל מרכז אירופה.

תלמידיה של הישיבה שינו את עולם התורה בהונגריה ובארצות שסביבה. עולם תורה זה פרח והתפתח החל במחצית השנייה של המאה הי"ט, וכלה בשואה האיומה שהמיט הצורר הגרמני ימ"ש על עולם מפואר זה. (עוד אודות חיי הישיבה ראה אור המזרח ניסן תשכ"ד ע' 65).

[3] עמודים מודפסים עליהם נוסף כ 7 שורות בכת"י הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר זצוק"ל.

מצב; טוב, כתמי זמן.