קנה וקנמון. הסכמה מיוחדת שפשרה התגלה בעת השואה בה המחבר ניבא את אשר יקרה בשואה - בראדיוב, תרצ”ה. ספר קנה וקנמון : נחלק לו’ סימנים: א. בו יבואר איך שכל אדם יוכל לידע בניקל התחלת היום וסופו... לכל דיני התורה. ב. עניני גרם כיבוי והבערה בשבת. ג. בענין עירוב ד. באיזה אופן יש היתר לילך בשבת לערכאות גם שליחות טלגראמה בשבת. ה. בענין תקון עירובין. ו. בענין בנזין שמעורב בו שפיריטוס אם מותר לקיימו וליהנות ממנו בפסח, מאת רבי חנוך הענך פאק. בראדיוב, תרצ”ה. המחבר היה מו”ץ בקאשוי והיה פוסק מובהק. בספר שלפנינו הוא אסף כמה מערכות מעניינות. הפרק הראשון עוסק בחישוב זמני היום, במקומות שונים ברחבי העולם. עם הסכמת רבי שמואל ענגיל אב”ד ראדומישלא, שכתב בחודשי חייו האחרונים. בהסכמה הוא כותב על המחבר: כי כבר מפורסם למורה מובהק ומוסמך והוראתו היא בקדושה. נכדו של רבי שמואל ענגיל רבי אלחנן הלפרין מראדומישלא - לונדון, סיפר סיפור מצמרר על הסכמה זו. כשבא המחבר אל זקנו בבקשת הסכמה, מחמת חולשתו הוא בקש ממנו (-הנכד) לכתוב את ההסכמה ואמרו לו לכתוב בזה הלשון 'והוראתו הוא בקדושה', והוא התפלא על נוסח זה שכן לא כך היה דרכו של זקנו לומר. לאחר השואה הוא שמע, שבעת השואה פנו אל המחבר בשאלה קשה האם מותר לקחת סם המות כדי להנצל מיסורים כשהיה ברור שהם יהרגו אחר כך. המחבר אמר אז תהלים כי אמר שמחמת הצרות אינו יכול ללמוד, ועל השאלה הוא השיב בבכי מר שאף שמצד הדין יתכן שהדבר מותר הרי הרוגי מלכות אין מלאכי השרת יכולים לעמוד במחיצתם, ולכן כדאי לקבל עליהם דין שמים ולא לעשות פעולות. ואמר רבי אלחנן הלפרין, שאז הוא הבין מה שאמר זקנו על המחבר 'והוראתו הוא בקדושה' שכן הוראתו האחרונה היתה בעניין קידוש השם (שיחתן של עבדי אבות, חלק ראשון). רבי חנוך העניך פאק . דומו”ץ בקאשוי, ת”ח עצום ומתנהג בחסידות. משנת תר”ע שימש כדומו”ץ בקאשוי, ולאחר פטירת רבי שאול בראך בשנת ת”ש ניהל את כל עניני העיר. מקורבו של ראב”ד ראדמישלא, שנתן הסכמה לספר, ועסק יחד עמו רבות בדברי תורה. נהרג בזקנותו בשואה. (ראה עליו בקובץ 'עלי זכרון', קובץ ט”ו). מצב;  טוב מאד. כריכה מודפסת. מח דף, 22 ס”מ.