כתב שדרות נאה וחשוב, בכתי"ק חכם אליהו ילוז אב"ד טבריה. תרנ"ט.

כתב מינוי לשד"ר, כולו ...

כתב שדרות נאה וחשוב, בכתי"ק חכם אליהו ילוז אב"ד טבריה. תרנ"ט.

כתב מינוי לשד"ר, כולו בכתב יד קדשו של ראב"ד מקודש חכם אליהו ילוז אב"ד טבריה ומח"ס פתח אליהו. בכתב השדרות ממנה חכם אליהו אילוז את בנו ממלא מקומו כשד"ר טבריה. לצד הרב ילוז חתומים על כתב השד"רות החכם באשי שלמה רחמים אבולעפיא (שהיה סגי נהור וחתם באמצעות חותמת המדמה את כתב ידו), וחתימת יד קדשו של חתנו חכם מסעוד אבוחבוט, טבריה, תרנ"ט [1899].

חכמי הדור מפארים את שמו של כותב האיגרת חכם אליהו ילוז וקושרים לו זרי תהלה לתורה ולתעודה וכה מעיד עליו הגאון הרידב"ז מצפת: "בקי בכל חדרי תורה מלא וגדוש ביראת ה' טהורה וראיתי את תשובותיו ופלפולו בהלכה ומורין כן והוא נפלא מאד בדרך הוראה" ומעיד עליו החכם באשי רבי יוסף דוד אבואלעפיא: "חכמת אדם תאיר פניו, סיני ועוקר הרים" והגאון רבי משה קליערס כותב עליו: "צדיק תמים אור שבעת הימים כקש"ת מוה"ר ר' אליהו לוז שהיה ראב"ד מקודש לעדת הספרדים והוא היה אדם גדול רב המעלה זקן ויושב בישיבה".

בכתב הש"דרות החשוב והמעניין שלפנינו ממנים רבני טבריה את חכם חיים ילוז כשד"ר לצאת לערי תאפיללת וערים נוספות במרוקו. באורח יוצא דופן מפורט בכתב השד"רות גם גובה משכורתו של השד"ר!

שליחות זו שלכבודה נערך כתב המינוי שלפנינו השאירה את חותמה ברבים מספרי התקופה ובספרי ההיסטוריה. כותבי קורות העיתים מספרים שלשליחות זו לא יצא חכם חיים ילוז לבדו, אלא בצוותא עם אביו - כותב האיגרת שלפנינו. שליחות זו ארכה זמן רב במהלכה ביקרו האב הקדוש ובנו בערי צפון אפריקה.

כותב האיגרת חכם אליהו ילוז [נפטר תרפ"ט], אחד מאחרוני הגאונים והצדיקים של העיר טבריה. במשך יותר מארבעים שנה ישב על כס הדין בעיר טבריה ורשם דפים מפוארים בדברי ימיה. נולד ממחוז תאפילאלת במרוקו. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל. בשנת תר"ן יצא כשד"ר לשליחות ראשונה בערי מרוקו מטעם קהילת טבריה. בשנת תרנ"ג מונה כחבר בית הדין של טבריה, ולאחר מספר שנים מונה לאב בית הדין, תפקיד בו שימש עד סוף חייו. בשנת תרנ"ט יצא לשליחות נוספת לערי צפון אפריקה. למסע זה התלווה אליו בנו, הרב יוסף חיים ילוז. ולרגל שליחות זו נכתבה איגרת השד"רות שלפנינו.

החותם הנוסף הגה"ק חכם שלמה רחמים אבואלעפייא [נפטר תרס"ז], מגדולי חכמי טבריה ונודע לבעל מופתים ונסים. אחיו של ה"פני יצחק", בשנת תרל"א נשלח בשליחות לערי תורכיה ומרוקו. לאחר מכן כיהן כחכם באשי של טבריה, הסתלק מרבנותו בגלל מחלוקת עם רבי אהרן אלחדיף. חכם שלמה רחמים היה סגי נהור ולמרות זאת היה מראשי הרבנים.

החותם הנוסף חכם בכור מסעוד אבוחבוט [נפטר תרע"ג], מחכמי טבריה. נשא לאשה את בתו היחידה של הגה"ק רבי שלמה רחמים אבואלעפייא (הנ"ל). יצא שד"ר לתורקיא עם מר חמיו, וגם למארוקו בש' תרכ"ט וגם לאלגיריא שד"ר לבנין בהכנ"ס בית יעקב וע"י נבנית הכפה הגדולה היפה שבאמצע בהכנ"ס עם עזרת נשים בכל מין שכלול ויצא שד"ר גם לערי מצרים בש' תרנ"ג.  בשנת תרסי"ג נתן הסכמה לב' חיבוריו של הרהי"ג רבי לוי אסולין זצי"ל זבחי אלהים על הלכות שחיטה רבני לויי' דרושים שנדפסו בתוניס בשנת תרסי"ד. מצבת קדשו סמוכה ונוגעת במצ"ק הגה"ק רבי אברהם אביחצירא זיע"א על מצבתו נכתב זמ"ק לארי שבחבורה שהיה לישראל לסתרה וזכה לכתר מלכות וכתר תורה ה"ה הרב הכולל בישראל להלל כמהר"ר בכור מסעוד אבוחבוט ז"ל. 

השד"ר נשוא האיגרת חכם יוסף חיים ילוז [נפטר תרצ"ב], שד"ר טבריה, מרבני העיר ומחבר ספרים רבים. נולד לאביו חכם אליהו ילוז בעיר טבריה. עיקר לימודו ינק מאביו, שעלה ממרוקו בשנת תרל"ד (1874), והתיישב בעיר טבריה. כשיצא אביו בשליחות חכמי טבריה למרוקו, המשיך בלימודיו אצל חכם יעקב חי זריהן וחכם משה מאיר אלקים. בהיותו בן שמונה עשרה, הצטרף לאביו במסע שליחות נוסף בערי מרוקו. במסע שימש את אביו, ולמד אורחות צדיקים מכל מה שעשה אביו וראו בדרך. לרגל מסע זה נכתב כתב המינוי שלפנינו. בשנת תר"פ כשהתמנה אביו כרבה של העיר טבריה וראש אבות בתי הדין, חכם יוסף חיים ילוז שימש יד ימינו בכל פועלו. חכם יוסף חיים ילוז כתב ספרים רבים, חלקם נותרו בכתבי יד. ובתוכם: 'ימי חיי' - דרושים, 'מעוז חיי' - על התנ"ך, 'טועמיה חיים' - דיני וטעמי המצוות, 'זכרונות לרבנים' - תולדות רבני ארץ ישראל, וטבריה בפרט, 'מצבת אבן' - רשימת הגאונים הטמונים בטבריה, ספר 'ילקוט יוסף' - פסקי דין מרבנים שונים, ועוד. שני בניו הידועים היו הרב משה אהרון, והרב אברהם נסים.

מפרט: [1] דף. 21X21 ס"מ. נקבי עש.

מצב; בינוני. חיזוקי דבק.