ביכל חב"די: [7] אגרות הצמח צדק. אחרי תרע"ג.

קונטרס חב"די, המכיל העתקת שבעה אגרות חשובות מאת האדמו"ר ...

ביכל חב"די: [7] אגרות הצמח צדק. אחרי תרע"ג.

קונטרס חב"די, המכיל העתקת שבעה אגרות חשובות מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדיל שניאורסאהן בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש. ההעתקה היא מתוך הספר מאה שערים - אגרות ומאמרים מאדמו"רי חב"ד: אגרות: ג-י. הספר נדפס לראשונה בברדיטשוב בשנת תרע"ג [1911].

בראש כל אחת מהאגרות מצויין למי ולאיזה עניין היא נשלחה: למחותנו; ע"ד הקרי שאירע לו ביוה"כ; לליעפלי אחר השרפה ר"ל; לאנ"ש הנ"ל בעת זעם ר"ל; לאנ"ש תקצ"ז; מה שכתב לבנו בעת המחלה חולי רע ה' ישמרנו.

האגרת האחרונה נושאת את הכותרת: "באגרת הזאת הוא ספיקא דגברי כי י"א שהוא מאדמו"ר נ"ע וי"א שהוא מבנו אדמו"ר מהרי"ל נ"ע ששלח לאנ"ש בחיותו בקאפוסט ונקבל האמת ממי שאמרו".

ה'ביכל החב"די', היה הדרך הנפוצה בחסידות חב"ד לפרסם את שיחות האדמו"ר בין החסידים בכל קצוות הארץ. החל מתקופת האדמו"ר הזקן ועד לתקופת האדמו"ר הריי"ץ. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת. כלומר כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. בספריית אגודת חסידי חב"ד שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('מאמרים' בעגה החב"דית). כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם. למותר לציין מי היו אותם המעתיקים - חסידי עליון ברוסיה של פעם, לא האיכרים וגם לא הסוחרים - שאף הם בני הדור הזך ההוא היו כולם קדושים, אך אלו שהעתיקו מילה במילה את המאמרים, אם לכלל או לעצמם, הם היו מגדולי המשפיעים או בעלי המוח, שרבים מהם יכלו לכהן בעצמם כאדמו"רים וחלקם נודעו כבעלי מופת. כאשר הרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה, הוא עשה, בהוראת חמיו הריי"צ, מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת להביאם לדפוס. חסידים רבים הביאו לרבי במהלך שנות הנשיאות, כתשורה, את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון הנשיא זלמן שז"ר, שלאביו שהיה מחסידי חב"ד היו קונטרסים רבים כאלו ברשותו.

מפרט: [8] עמ כתובים. 22X14 ס"מ.

מצב; טוב-טוב מאוד.