כרזה היסטורית: היריבים הגדולים הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק בכרזה משותפת.

אֶת וָהֵב ...

כרזה היסטורית: היריבים הגדולים הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק בכרזה משותפת.

אֶת וָהֵב בְּסוּפָה

כרזה נדירה, מודפסת משני צדיה, בה מתאחדים ראשי שני המחנות היריבים בארץ ישראל בקריאה משותפת. ירושלים [סוף שנות התר"פ 1920].

מה גרם לשני הרבנים להתגבר על חילוקי הדעות העזים ביניהם ולהתאחד יחדיו בכרזה משותפת? התשובה לכך נמצאת בכותרת שבראשי שני עמודי הכרזה: "לכבוד התורה"! מצבם הכלכלי של מוסדות התורה בירושלים היה בכי רע והישיבות שרוב בני הישוב הישן היו מתלמידיהן וחיו על כספי החלוקה, לא יכלו לספק להם כדי מחייתם.

כאן מבינים שני המנהיגים שאין מקום לפוליטיקה ולמחנאות, הגם שהייתה זו לכל הדעות מחלוקת לשם שמים, בכל זאת הם מניחים בצד בעת הזו את ה'לשם שמים' ויוצאים יחדיו בהוראה משותפת לכל גבאי בתי הכנסת - רעיון גאוני שעשוי למלא באופן מיידי את הקופות הריקות - במשך הימים הנוראים וחגי תשרי, חייבים כל גבאי בתי הכנסת לכבד ב'מי שברך' כל גבר מעל גיל 18 שאינו סמוך על שולחן הוריו, וכל מקבל 'מי שברך' יהיה עליו לנדב סכום כל שהוא לקופת הכוללים - כך שבמשך כחודש אחד ייגבה המס המיוחד מכל אחד מתושבי העיר הבגירים באמצעים הקיימים וללא הקמת מערכת גבייה חדשה, מסורבלת ויקרה.

אמנם, ההכרח לא יגונה וחייבים להתאחד "לכבוד התורה" ולומדיה, אך שני הרבנים אינם שוכחים את התהום האידאולוגית הפעורה ביניהם והם אינם חותמים בכרזה זה לצד זה, אלא כל אחד חותם בצד אחר של הכרזה, ללמדך ש"כל  תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם". מה שחייבים לעשות - עושים, אך המחלוקת לשם שמים חייבת להימשך!

מפרט: כרזה גדולה, [2] עמ', 25X35 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.