קדוש ונורא! מאמרי ה'מיטעלער רבי' [ליובאוויטש, תק"פ בערך]. כתב יד דומה להפליא לכי"ק האדמו"ר ...

קדוש ונורא! מאמרי ה'מיטעלער רבי' [ליובאוויטש, תק"פ בערך]. כתב יד דומה להפליא לכי"ק האדמו"ר האמצעי! 

קונטרס שלם בכתב-יד, המכיל את מאמרי האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש רבי דובער שניאורי, בעניין יום הכיפורים וחג הסוכות. כתב היד בחלק מדפי הקונטרס דומה להפליא לכי"ק של האדמו"ר האמצעי! 

הקונטרס שלפנינו - כמו רובם של מאמרי האדמו"ר האמצעי - נכתב סמוך לשמיעת המאמרים, בידי אחד החוזרים או המעתיקים, שהיו בדרך כלל מבעלי המוח שבין חשובי התמימים. באופן מפתיע, לאחר ארבעה עמודים, מתחלף כתב היד, הוא הופך לצפוף והוא נראה - אפילו לעין בלתי מקצועית - זהה לכתב יד קדשו הבהיר והמסודר של האדמו"ר האמצעי! (הושווה לכי"ק הנמצא בספריית חב"ד). כמו כן, בסוף הקונטרס, ששה עמודים נוספים (המכילים מאמר שלם וארוך על חג הסוכות), ואף הם באותו כתב יד מפעים, הדומה להפליא לכתב יד קדשו של האדמו"ר האמצעי.

בהיסטוריוגרפיה החב"דית ידוע, שלמרות שהאדמו"ר האמצעי מסר בחמש עשרה שנות נשיאותו אלפי מאמרי חסידות (שכונסו בכארבעים ספרים עבי כרס!), בכל זאת ממאמרי האדמו"ר האמצעי לא קיימים הרבה 'הנחות' של החסידים אלא 'העתקות' בלבד (בוודאי לא באותה הכמות כמו שאר אדמו"רי חב"ד). הסיבה לכך היא, מכיוון שלפני, או מיד אחרי שהיה האדמו"ר האמצעי דורש מאמר חסידות, הוא היה נוהג למסור אותו למעתיקים בעצם כתב ידו ולכן לא נדרשו ל'הנחות'. נאמר בזהירות הדרושה, שייתכן שמספר דפים מאותם המאמרים בגוף כי"ק, השתרבבו בטעות או בכוונת מכוון אל בין דפי ההעתקות (זו אינה השערה מרחיקת לכת, שהרי אצל החסידים בכל הנוגע לחפצי האדמו"רים הכל שרוי והכל מותר... ואכמ"ל). 

קשה לקבוע מסמרות ללא בדיקה מקצועית מוסמכת, אך אם זהו אכן כתב יד קדשו של האדמו"ר האמצעי, הרי שלפנינו אוצר בלום שאין ערוך לשוויו! שהרי רוב כתבי ידו של האדמו"ר האמצעי נעלמו בצוק העתים, חלקם נשרפו ורובם אבדו במשך השנים.

האדמו"ר האמצעי רבי דובער שניאורי ['דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'; תקל"ד - תקפ"ח], הנשיא השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. בלידתו אמר אביו: "נשמתו נמשכה מאוצר הנשמות הנקראות בפי חכמי האמת בשם נוני ימא דאזלא ביבשתא". כן אמר: "כמו שאני בקי בשוקי לאדי, כך בני בקיא בשבילי דרקיעא". במהלך שנות נשיאותו כתב ומסר האדמו"ר האמצעי אלפי מאמרי חסידות. הוא היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל שבת, כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ביום כיפור היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית. מאמריו של האדמו"ר הזקן דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן, אך הם מאופיינים - בשונה מאביו - בסגנון דיבור ארוך ומוסבר היטב. מסופר שכאשר שמע רבי לוי יצחק מברדיטשוב את דרשתו של אדמו"ר האמצעי בעודו צעיר לימים, כיסה את פניו בטליתו ואמר: "מלאכים ושרפים לא יתנו בך עין הרע". בימיו של האדמו"ר האמצעי חוותה חסידות חב"ד התפתחות מרשימה ומספר החסידים הוכפל ואף שולש. באיסרו חג הסוכות תקפ"ו, בעקבות הלשנה הובל אדמו"ר האמצעי למעצר וביום י' כסלו תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'חג הגאולה'. ביום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח, יום הולדתו ה-54, התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק מן העולם. הוא הסתלק ביום הולדתו, דבר שרק יחידי סגולה זכו לכך. בשעת הסתלקותו בניעז'ין, נפל נר דולק על שולחנו בליובאוויטש, השולחן וארגז עם כתבים מהרבי בתורת הנגלה שהיה מונח על הכסא ליד השולחן, נשרפו כליל. מלבד כתבים בודדים ששרדו.

מפרט: [1] קונטרס - 'ביכל חב"די', 26 עמודים, כ-24*14 ס"מ.

מצב; טוב - טוב מאוד. נקבי עש. כמה הדפים מנותקים חלקית.