'וחרב פיפיות'. לבוב, תקמ"ו. מהדורה ראשונה. ספר קבלה יקר המציאות - חתימות והגהות קבליות חשובות.
ספר וחרב פיפיות, פירוש קבלי על שמות הקודש. מחולק לשני חלקים: כתם פז - שם בן מ"ב אותיות; גלילי זהב - שם בן ע"ב אותיות. מאת המקובל האלוקי רבי ישעיה הלוי בעל 'ספר הפרצוף' - מחכמי ומקובלי ה'קלויז' בבראד. לבוב, [תקמ"ו-תקמ"ז] 1786. דפוס רבי שלמה יאריש. חסר שער והסכמות.
רבי ישעיה הלוי חיבר את ספרו שלפנינו בעודו אברך צעיר לימים ואף על פי כן רבני דורו בהסכמותיהם מציינים את גדלותו של בחכמת הקבלה, ועל היותו תלמיד מובהק של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר מגדולי חכמי ה"קלויז" של קהילת בראד "הרבנים המפורסמים אשר להם יד ושם בחכמה זו, וכל סתום לא עממוהו".
בשנת תקמ"ח, כשנה לאחר הדפסת ספר הקבלה שלפנינו, נדפס באותו בית הדפוס של רבי שלמה יאריש רפופורט, הספר הקדוש 'נועם אלימלך' - ספר הסגולה הנודע והחשוב ביותר. על-פי המסורת החסידית, היו עובדי בית הדפוס מ-ל"ו הצדיקים הנסתרים שבאותו הדור. כמובא בשם ה'דברי משה' מטשאקווא: "נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד". (הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים תשכ"ג, עמ' שיא).
לאורך המהדורה הראשונה של הנועם אלימלך מופיעים מדי פעם סימוני כוכבים (כאלה *) ללא סיבה מסוימת נראית לעין. כידוע, גדולי החסידות (רבי ישעיה'לה מקרעסטיר ועוד) ייחסו לכוכבים אלו כוונות נסתרות ועמוקות וכה כותב החוקר ר' חיים ליברמן במאמרו (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים... ועוד אמרו כי המדפיסים הראשונים מסדרי האותיות היו מל"ו צדיקים...".
גם בספר הקבלה הקדוש שלפנינו, שנדפס כאמור על ידי אותם ל"ו צדיקים נסתרים, מופיעים אותם 'כוכבים' מפורסמים, כפי שנדפסו בספר נועם אלימלך – שהדפיס רבי שלמה יאריש כשנה לאחר הדפסת הספר שלפנינו. (כוכבים פלאיים אלו מופיעים בספרים נוספים שנדפסו באותו בית דפוס; ראה מאמרו הנ"ל של ר' חיים ליבמן).
יח ; לח (צ"ל לז) דף. חסר שער והסכמות. 22 ס"מ. שוליים רחבים.
מצב; טוב. כתמי זמן. לא כרוך.