חמדת ימים. עותק הגאון הקדוש בעל ה'יד דוד' (הראשון), רישום ארוך בכתי"ק.  "לא ייכנס בלבי ...

חמדת ימים. עותק הגאון הקדוש בעל ה'יד דוד' (הראשון), רישום ארוך בכתי"ק.  "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה" (פולמוס חמדת הימים).

ספר חמדת ימים מספרי הקבלה הקדומים, המפורסמים והחשובים ביותר, והשנויים ביותר במחלוקת. ליוורנו, תקכ"ב [1762]. העותק האישי של הגאון הנודע רבי דוד די בוטון - מגדולי סאלוניקי במאה ה-18 ובעל ה'יד דוד' על הטור. בראש השער הקדשה עצמית ארוכה [6 שורות] בכתב יד קדשו.

נוסח ההקדשה: "מה שקנה עבד לעבוד עק"ה אנא זעירא דוד בכמהר"ר יאודה די בוטון פה העירה מוניסטירייו יע"א...".

נוסח השער: "ספר חמדת ימים, לג' רגלים ולבין המצרים ולט' באב על פי האר"י", כולל פירוש ההגדה מאת רבי יוסף ג'יקיטיליא, וכן כוונת תפילות התעניות מאת המאירי ז"ל, ותשובות מאת רבי משה זכות. 

לפנינו אחת המהדורות המוקדמות של הספר הנודע והלוט במסתורין. מאז הדפסת הספר עד לימינו אנו, במשך מאות שנים לא הצליחו לקבוע בוודאות מי הוא מחברו. היו שייחסוהו לנתן העזתי (גדול תלמידיו של משיח השקר ש"ץ שר"י) ומשום כך פסלוהו, מאידך היו שמצאו בו דברים נשגבים והתייחסו אליו כספר קדוש ביותר. אברהם יערי חיבר ספר מיוחד בניסיון לגלות מי המחבר ('תעלומת ספר', ירושלים, תשי"ד) ומאז נכתבו מאמרים רבים בנושא. לפני כעשר שנים אף חובר ספר עב כרס 'אוצר חמדת ימים' שליקט את כל הנכתב בתעלומה זו. 

בעלי הספר הגה"ק רבי דוד די בוטון, בעל ה'יד דוד' על הטור. בנו של הגה"ק רבי יהודה די בוטון ונכדו של ה'מחזה אברהם' - שלושתם כיהנו כרבני מוניסטירייו , כמופיע בספריהם. משפחת די בוטון הייתה משושלות הרבנות החשובות ביותר בסאלוניקי. החל מאבי המשפחה הגאון הקדוש רבי אברהם די בוטון (ש"ה-שמ"ח), בעל הלחם משנה על הרמב"ם. על גדולתו וקדושתו של בעלי הספר שלפנינו הגה"ק רבי דוד די בוטון, תעיד העובדה שגדול חכמי סלוניקי, החכם באשי רבי אשר רפאל רחמים קובו (1797–1874), בהסכמתו ל'יד דוד' אינו מסתפק בהסכמה רגילה, אלא הוא יוצא מגדרו וכותב שיר ארוך אודות המחבר. השיר מתפרס על פני כל העמוד הראשון, וכל בית בשיר פותח במילה "יד" ומסתיים במילה "דוד". זאת מלבד השבחים המופלגים בו הוא מתאר את המחבר.

רבני שושלת די בוטון וספריהם: הלחם משנה\לחם רב - הרב אברהם בן רבי משה די בוטון; שו"ת מהר"ם די בוטון - הרב מאיר בן הרב אברהם די בוטון; מחזה אברהם - הרב אברהם בן הרב יאודה די בוטון; יד דוד - הרב דוד בן הרב יהודה די בוטון; עדות ביעקב - הרב יעקב בן הרב אברהם בן הרב יעקב בן הרב אברהם די בוטון (בעל הלחם משנה); הרב אברהם (הו"ל את ספר לחם רב על הלחם משנה בשנת ת"ך כ"כ בשער הספר דפוס קרקא) בן הרב אהרון די בוטון בן הלחם משנה.

פולמוס הספר חמדת ימים. הספר עוסק בקבלה בכלל ובקבלת האר"י בפרט. הוא יצא לאור לראשונה בשנת תצ"א על-ידי הראשון לציון הרב ישראל יעקב אלגאזי, אביו של הרי"ט אלגאזי, מתוך כתבים שמצא במערה בצפת. שאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם היה קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת, נתונה במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר. הספר הודפס 54 שנה לאחר מותו של שבתי צבי ובתוכו נדפסו גם שירים ובהם האקרוסטיכון: "נתן עזתי", וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים. היעב"ץ התבטא עליו בצורה חריפה עד מאוד: "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר". בספר הנודע 'שבחי הבעש"ט' מסופר שהבעש"ט אמר במוצאי שבת אחד, שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים. גם הרב יהודה פתיה, ממקובלי ורבני בבל, סיפר כי תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות (המעשה מובא בספר רוחות מספרות). מאידך, רבי חיים מוולוז'ין תלמידו של הגאון מווילנה, הביע דעה חיובית אודות הספר, באומרו כי אף אם מחבר הספר הוא נתן העזתי הרי שבספר אין כל פסול וככל הנראה חובר קודם שנטה לשבתאות. וכן המקובל האלוקי בעל ה'לשם' הגדיר את מחברו כ"אחד מקדושי עליון" (לשם שבו ואחלמה, דרושי עולם התוהו, דרוש ד', ענף כ"ד ס"ח בד"ה "והנה"). הספר, במהדורתו החדשה (ה'תשס"ג 2003), נפתח בהקדמתו של הרב עובדיה יוסף שכותב: "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה".

מלבד חשיבותו של העותק שלפנינו כעותק האישי של ה'יד דוד', הרי שהוא מהווה גם תגלית חשובה ולא ידועה - שה'יד דוד' נמנה על מחנה המצדדים בספר חמדת ימים.

מפרט: [2], לו, לה-קלד דף. 20 ס"מ. בראש השער הקדשה ארוכה בכתי"ק ה'יד דוד'.

מצב; טוב. פגעי עש, בעיקר בשוליים. לא כרוך. 

ראה גם: 

הסכמת הראשל"צ רבי אשר רחמים קובו על 'יד דוד'.

הקדמת ה'מחזה אברהם' זקנו של רבנו, בהקדמה מוזכר גם נכדו, בעליו של הספר שלפנינו.