שימו לב! לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
פריט 112:
מכתב קובלנה טראגי בכתב-יד ה'תולדות יעקב' אל אחד מגדולי הדור. מכתב קובלנה מרתק וחשוב בכתב יד קודשו ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $40
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 25%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב קובלנה טראגי בכתב-יד ה'תולדות יעקב' אל אחד מגדולי הדור.
מכתב קובלנה מרתק וחשוב בכתב יד קודשו וחתימתו של הגאון רבי יעקב זאב כהנא אב"ד פאסוול ומח"ס תולדות יעקב. קרייק, [שלהי המאה ה-19]. מתוכן המכתב ומתארי הכבוד בהם מכנה הכותב את הנמען ניכר שהנמען הוא אחד מגדולי הדור, לצערנו חלקו העליון של המכתב ועמו שם הנמען נתלש.
לפנינו מכתב טראגי, המפנה אלומת אור אל אחד מגאוני ליטא, הגאון רבי יעקב זאב כהנא. הרב כהנא היה בידידות קרובה עם גדולי דורו המפורסמים כפי שניתן לראות בספריו. רבי יצחק אלחנן מקובנה מכנה אותו במכתב אליו "ידיד נפשי". גם עם הנצי"ב הוא עמד בקשרי מכתבים, וכן עם רבי אברהם צבי קמאי רבה של מיר אותו מכנה רבנו במכתבו "ידיד נפשי שאר בשרי"; עם הראי"ה קוק ועוד.
במכתב הטראגי שלפנינו אנו נחשפים למאורעות קשים ביותר העוברים על הרב כהנא. רדיפות של אינשי דלא מעלי, בעיות כספיות, שריפת כתביו והרפתקאות קשות מנשוא. עד שקשה להבין כיצד יכל לכהן כאב"ד בכמה עיירות (בזו אחר זו), ובד בבד לחבר ספרים חשובים, בהם הוא מתכתב גם עם גדולי דורו. כאמור, שם הנמען במכתב שלפנינו תלוש אך מהתוכן הקשה של המכתב ניכר שזו ככל הנראה קובלנה שלו אל אחד מגדולי הדור. לאחר החתימה מזכיר הרב כהנא את רבה של קאוונא, שמושלש אצלו איזה כסף שלו. מסתבר שכוונתו לידידו רבי יצחק אלחנן (אף על פי שבמכתב שלפנינו הוא מבטא תרעומת כלפיו).
לאחר קריאת המכתב שלפנינו, הופכת לפתע מובנת, ההקדמה הארוכה שכתב לספרו "שו"ת תולדות יעקב", שם הוא כותב כי מחברי הספרים בימינו אינם נוחלים כבוד או כסף והם סובלים סבל רב "כי הרי עין רואה כל פה דובר נבלה ולצון עלי האנשים האלה... עכ"פ בהא נחתי ובהא סלקי, אין כבוד ואין בצע לחוברי חבר כי רק לבושה ולכלימה המה" (ראה צילום מצורף) וכך לאורך ההקדמה הארוכה הוא חוזר שוב ושוב על מסכנותם של מחברי הספרים. הקדמה מעט לא מובנת, האם זו אכן הייתה נחלתם של מחברי ספרים בליטא? אך מקריאת המכתב שלפנינו לאחר שנחשפים למאורעות חייו העגומים של הרב כהנא, ולו בנקודת זמן זו של כתיבת המכתב, הופכת ההקדמה שבספר למובנת עד כְּאֵב .
אין ידוע מה הביא לאותן רדיפות נוראיות נגדו. האם חיבתו בסתר לחסידות היא שגרמה לזה? קשה לדעת. אולם את חיבתו ל'בעל התניא' ניתן לראות בבירור בספריו, בהם הוא מזכיר אותו לפחות שלוש פעמים, שזה אינו חידוש כלל, שהרי גם המשנה ברורה, שלא נטה כלל לחסידות, מזכיר פעמים רבות בספרו (בכבוד רב) את "שו"ע הגר"ז" . אך רבינו, (למרות היותו נכד אחי הגר"א), מתאר את בעל התניא בתארים בלתי רגילים, בוודאי לא בין המתנגדים בליטא. וכה הוא כותב עליו בהקדמת ספרו שארית יעקב: "אדמו"ר הגאון החסיד נזר ישראל אור עולם בש"ע שלו". וכן בספרו תולדות יעקב (סל"ג): "הלא הש"ע של הרב הגאון... דלידאי [דלאדי] אשר כל ישראל מחבבים אותו ואומרים עליו אשר לו נתגלו רזי תורה והוא ביאר את התורה כאילו נתנה מסיני והוא הוציא את המשפטים לאור". וכן יש בספרו אריכות גדולה של כמה עמודים נגד המדברים על החסידים. הוא מיישב שם כמה מן הטענות שהיו על החסידים. בתוך הדברים הוא כותב שייתכן שהגר"א טעה או הוטעה. כל זה על אף היותו מתנגד ממשפחת הגר"א ובשיאה של מחלוקת החסידים והמתנגדים! האם זה מה שהקים עליו רודפים רבי כוח ועוצמה?