קונטרס סגולי שלם! ברכות נדירות לעשירות בעצם כתי"ק ה'כף החיים'. "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף ...

קונטרס סגולי שלם! ברכות נדירות לעשירות בעצם כתי"ק ה'כף החיים'. "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם... שיבא הקב"ה ויברכם ברכה בלתי קצובה" (מהברכות העצומות שבכתב היד)

כתב יד שלם, העומד כקונטרס בפני עצמו (מספור דפים עצמאי, כותרות זהות בראשי העמודים וכו'). עמוס בברכות החשובות ביותר שבמשנה תורה (ראה הרחבה). כולו בכתב יד קדשו של הגאון והמקובל רבי יעקב חיים סופר, מגדולי פוסקי ומקובלי המזרח, הנודע על שם ספרו בעל 'כף החיים'. [בגדד, שלהי המאה ה-19 - ראשית המאה ה-20].

כתב היד שלפנינו הוא למעשה אוטוגרף הספר  'ישמח ישראל' ספרו החשוב של בעל הכף החיים על התורה, והוא נדפס כפי שהוא בשלמותו בספר, כולל ההגהות וההוספות שרשם ה'כף החיים' בצדי העמודים ובין השורות. כתב היד עוסק גם בברכות העצומות שבירך משה רבנו את בני ישראל מפי ה'. 

כאמור, מדובר בכתב יד העומד כיחידה בפני עצמה, ומכיל את חידושיו של הכף החיים על כל פרשת דברים, מתחילתה ועד סופה, עם כותרות בראשי העמודים: "פ' דברים", ומספור דפים עצמאי ונפרד לקונטרס שלפנינו. מסתבר איפה שה'כף החיים' כתב את חידושיו על התורה בצורה נפרדת על כל אחת מהפרשות, כנראה לצורך דרשותיו המפורסמות בהן השתתפו המוני יהודים, ורק בשלב מאוחר יותר איגדן לכדי ספר שלם בשם 'ישמח ישראל'. חידוש המתברר מכתב היד שלפנינו.

מלבד ערכו ההיסטורי (והכלכלי) של כתב היד שלפנינו, כאוטוגרף ספרו וכתב יד קדשו של אחד מגדולי פוסקי ומקובלי המזרח, הרי שערכו הסגולי של כתב היד רב לאין שיעור. כידוע, כתבי ידם של גדולי הדורות מכל העדות החוגים שימשו ועדיין משמשים, בכל תפוצות ישראל, כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה, בפרט כאשר תוכן כתב היד עוסק באותו עניין הנצרך לקמיע: שמירה, רפואה או פרנסה וכן על זה הדרך.

כתב היד שלפנינו מכיל את הברכות העצומות שבירך משה רבנו את בני ישראל מפי ה', וחלקו העיקרי עמוס בברכות פרנסה ועשירות. נצטט מדגם קטן ומייצג מתוך המון הברכות שבכתב היד: "גם ברכות יעטה מורה"; "לטרא של זהב"; "זהובים" (הרבה פעמים) ; "שיבא הקב"ה ויברכם ברכה בלתי קצובה"; "ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם"; "ותזכו ליקח הברכה"; "והפריתי אתכם והרביתי אתכם"; "עשרת אלפים זהובים" (מופיע כמה פעמים) ; "אבן טובה"; "הברכות שבירך יצחק ליעקב"; "אלף עיירות ביבשה וכנגדם אלף ספינות בים "; "בברכותיו של משה יש בה מסוף העולם ועד סופו" ועוד ועוד ברכות!

מעלה וסגולה נוספת בכתב היד הקדוש שלפנינו, הינם הסיפורים המובאים בו. סיפורי מופת מהמדרשים וגם מגדולי הדורות, חלקם בלתי מוכרים. כידוע על פי שיטת החסידות, בכוחו של סיפור לחולל מופתים (זו הייתה דרכו של רבי ישעיה'לה מקרעסטיר להמשיך פרנסה כשהיה מספר 'א געלט מעשה' - סיפור העוסק בממון). בין הסיפורים החשובים המופיעים בכתב היד. מופיע 'א געלט מעשה' - סיפור עשירות ניסית, אולי החשוב והמפורסם ביותר במקורותינו (ראה צילום מצורף). הסיפור על דמא בן נתינה שבאו גדולי ישראל לרכוש ממנו אבן טובה לחושן והוא לא רצה להעיר את אביו ובזכות זה נולדה בעדרו פרה אדומה וכשבאו גדולי ישראל לרכוש אותה ממנו אמר להם יודע אני שאם אדרוש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנים לי ומכר להם אותה במחירה של האבן הטובה.

מדי דברנו בכוחם של סיפורים, מן העניין לצטט את האגדה אודות אחד האדמו"רים הקדמונים, שכאשר היה צריך להמשיך ישועה עבור יהודי, היה הולך למקום מסוים ביער, מדליק אש וממלמל תפילה - והישועה הייתה באה. לאחר פטירתו של הרבי, בנו ממלא מקומו כבר לא ידע לומר את התפילה, ורק היה הולך לאותו מקום ביער ומדליק את האש - ולמרות זאת הישועה הייתה באה. בן בנו כבר לא ידע גם כיצד מדליקים את האש כראוי, והיה רק הולך לאותו המקום ביער בלי לעשות מאומה - ועדיין היה פועל את הישועה. ובנו שלו, שכבר חי בדור רחוק וירוד כל כך, כבר לא ידע אפילו היכן הוא אותו מקום ביער, וכשהיה צריך להמשיך ישועה לחסידיו, פתח את פיו ואמר: "רבש"ע, סבא-רבא ידע את התפילה הנסתרת ופעל ישועות, סבא כבר לא ידע את התפילה אך ידע כיצד להדליק את האש, אבי הקדוש ידע לפחות היכן הוא המקום שביער, ואילו אני, איני יודע את התפילה, ואיני יודע כיצד להדליק את האש ואפילו את המקום ביער אינני מכיר, אני, יודע רק לספר את הסיפור, והיה מספר את הסיפור - והישועה הייתה באה...

הגאון רבי יעקב חיים סופר [תרכ"ז – תרצ"ט], מגדולי דורו, פוסק הלכה ומקובל. נולד בבגדאד ונסמך להוראה על ידי ראש גולת בבל בעל ה'בן איש חי'. עלה ארצה בשנת תרס"ד, כאן הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, והיה תלמיד חבר לרבי חיים שאול הכהן דוויק. רוב ימיו עסק בכתיבת חיבורו הגדול 'כף החיים' שהיה לאבן יסוד בספרות ההלכה, הדומה במהותו ל'משנה הברורה' האשכנזי, אך הוא משלב בתוכו גם את הפן הקבלי מתוך כתבי האר"י.

מפרט: [14] עמ', 14×22 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית עם הגהות ותיקונים בגוף כתב היד. כתיבה מזרחית רהוטה ונאה ביותר. הכל בכתב יד קדשו של ה'כף החיים'.

מצב; טוב מאוד. מעט כתמי זמן.