"למקרה שהבעל יתחרט מהגירושין" פסק-דין חשוב בחתימת הגרצ"פ פראנק.

פסק דין רבני רשמי, חשוב ומעניין. ...

"למקרה שהבעל יתחרט מהגירושין" פסק-דין חשוב בחתימת הגרצ"פ פראנק.

פסק דין רבני רשמי, חשוב ומעניין. בחתימת יד קדשם של הגאונים: האב"ד רבי צבי פסח פראנק בעל ה'הר צבי', רבי חזקיה שבתי ורבי יעקב קלמס. ירושלים, תש"ז [1947].

פסק הדין שלפנינו הינו הסכם גירושין שכתב בית הדין עבור בנימין שאולוב ואסתר לוי. ההסכם כולל תשעה סעיפים. לא סעיפים דרקוניים כאלו הנהוגים בימינו בבתי הדין הרבניים ועוד יותר מכך בבתי המשפט, עד שיש האומרים ש'אין חיים לאחר הגירושין' (על משקל 'חיים שלאחר המוות'), ולצערנו ישנם כאלו המגיעים עד כדי איבוד עצמם לדעת ל"ע. בפסק הדין שלפנינו מופיעים סעיפים ליברליים הרבה יותר מאשר בימינו, הנותנים גמישות רבה לענייני הדירה, המשמורת והמזונות, כדת של תורה ולא כדיני עכו"ם וניכרת בו חמלתם של הדיינים. לתשומת-ליבם של הנאורים בעיניהם, הטוענים שדיני התורה ארכאיים ופרימיטיבים.

הרב צבי פסח פראנק - (תרל"ג, 1873– תשכ"א, 1960) היה דיין, אב בית דין, פוסק, ממייסדי הרבנות הראשית, חבר במועצת הרבנות הראשית ורבה הראשי האשכנזי של ירושלים בין השנים תרצ"ו-תשכ"א (1960-1936).

הרב חזקיהו שבתי (יהושע) - (תרכ"ב, 1862 – תשט"ו, 1955) היה שד"ר, אב בית דין העדה הספרדית בירושלים, ממלא מקום החכם באשי ביפו, וחכם באשי בטריפולי שבלוב ובחלב שבסוריה.

הרב יעקב קלמס - (בכתיב יידי: קעלעמס; תר"ם, 1880 - תשי"ג, 1953) היה רבה של מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית בימי קום מדינת ישראל.

מן העניין לציין את אבחנתו של שופט העליון חיים כהן אודות שני האישים החתומים על פסק הדין שלפנינו (אוטוביוגרפיה, כנרת, 2005, עמ' 116): "שניהם היו בקיאים וחריפים ועוקרי הרים - הרב קלמס היה מהיר בדיבורו וחד בלשונו. לא הסתיר מבעלי הדין או מעורכי הדין את דעתו השלילית עליהם, ולא היה מוכן לבזבז זמן שיפוטי חינם. הרב פרנק הקשיב גם לטענות שלא היה בהן ממש, והרב קלמס הפסיק את הטוען מיד והעמיד אותו על טעותו". 

מפרט: [1] דף נייר, 32*21 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה ובשוליו חתי"ק שלושת הדיינים.

מצב; טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים זעירים בשולים, ללא פגיעת טקסט.