"...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' ...

"...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח" (בעל הישועות משה מוויז'ניץ).

'סידור בית יעקב לרבי יעקב עמדין', סידור התפילה החשוב והמפורסם הכולל את כל התפילות וההלכות על פי הנגלה והנסתר בדרך האר"י. מאת הגאון והמקובל רבי יעקב עמדין - היעב"ץ – למברג, תרס"ד, שני שערים. נוסח ספרד. עם יריעות שלמה – לרבי שלמה קלוגר.

סדור רבי יעקב עמדין, למרות היותו בנוסח אשכנז, הוא התקבל מאד בחוגי החסידות, וגדולי האדמו"רים שבחוהו למאוד והתבטאו אודותיו שכל המתפלל בו אין תפילתו שבה ריקם, ולכן הפך הסידור לאחד מספרי הסגולה החסידיים. רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה".

בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" . בספר "צרור החיים" מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי מליובאוויטש אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו".

רבי יעקב עֶמְדין - [תנ"ח-תקל"ו], מגדולי הרבנים שקמו בישראל. נודע בכינוי יעב"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי). הוא נולד באלטונה שבגרמניה לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי". כבר בהיותו אברך מונה לרבה של קהילת עמדין ועל שמה נקרא לדורות עולם. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, שם פתח בית דפוס עברי וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). למרות שלא נשא משרה רשמית הוא נחשב לאחד מגדולי דורו ובתקיפותו הרבה חלק על רבי יהונתן אייבשיץ, על הרמח"ל ועל הרז"ה. חיבר ספרים רבים שכולם הפכו לנכס צאן ברזל.

חותמת בעלים אברהם העכט, שו"ב.

מפרט: 2 שערים. תו, כ, תלג-תעב דף. דפוס סטראוטיפי לפי הוצאת לעמבערג, תרנ"ז. דפוס ד. באלאבאן. 22 ס"מ.

בהגדה של פסח- כתמים. כריכה כנראה מקורית. השדרה – בחלקה חסרה. יחסית מצב טוב מאוד-טוב.