החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".בין ספריו מתבלט חיבורו הגדול "ברכי יוסף" - פירוש וחידושים לשולחן ערוך, שהתפרסם ביותר ונודע בהשפעתו הרבה בתחום פסיקת ההלכה. את הספר התחיל לחבר בחברון אך הוסיף וכתב אותו גם בימי נדודיו. בראשית שליחותו השניה, כשהגיע לליוורנו, בשנת תקל"ד, העלה אותו על מזבח הדפוס. הספר התפשט בכל תפוצות ישראל וכבר בחיי החיד"א נעשו ממנו קיצורים, האחד הוא ספר "משפט כתוב" לרבי אברהם ב"ר ישראל פינסו, והשני ספר "קמח סולת" לרבי יהודה ב"ר משה עלי (שני הספרים נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקנ"ח).

מצורף אישור הרב שמעון שווארץ שליט"א, מומחה לכתבי יד על זיהוי הכתב והחתימה, כחתימת ידו של רבינו החיד"א.

[1], ב - שב, [1] דף.

16 ס"מ.

כריכת עור ועץ ישנה ובלויה. מצב; בינוני, דפים מנותקים, נקבי עש, בפינות הספר חסרון חלקם עם השלמת הטקסט,