בין הדברים כותב הגאון אודות בתו הדסה אשר בחפצה לנסוע לארץ ישראל, אך בשל הקשיים להשיג סרטיפיקט היא נשארת בינתיים בברלין ללמוד בגמנסיה, ומסיים בברכת כתיבה וחתימה טובה.

הגאון הקדוש רבי אביעזר ציצוביץ - רבה של קהילת ברלין, הצליח להנצל מצפורני הנאצים והגיע לארץ ישראל, נפטר בשנת תשל"ו. בזמן השואה סירב לגלח זקנו, הגם שנתבקש ע"י אנשי קהילתו לעשות כן מפני אימת הנאצים, עמד נחוש ואיתן בסירובו. מסופר על כמה נסיונות לתופסו בידי הנאצים שכשלו. בפעם הראשונה עת צעד לבדו ברחובות ברלין התלוו אליו שני חיילי אס אס בבקשה כי יסור עמם לתחנת המשטרה המקומית. כאשר חלף קרון רכבת לידם קפץ לתוכו ונמלט מפניהם. בפעם השנייה עת שהה עם רעייתו בנסיעה ברכבת התנפל עליו גרמני שביקש להפליא בו את מכותיו, ותוך התערבות של גרמני אחר שהפריד בין השניים ניצלו חייו. הנס השלישי בו ניצל הרב מגירוש לפולין היה כאשר הנאצים יצאו למבצע חיפוש אחר נתינים פולנים השוהים על אדמת גרמניה. כל אזרח יהודי פולני שנתפס גורש מיד לפולין. בשעת לילה הגיעו הנאצים לרחוב פסטולצי שבו התגורר הרב ציצוביץ', על דלת דירתו התנוסס שלט שהכריז כי כאן מתגורר 'רבינר א. ציצוביץ', הרב סירב להסוות את שמו ואת תוארו, מכל עבר נשמעו דפיקות הדלתות והצעקות הרמות, המגורשים הוצעו בכוח מבתיהם ונלקחו לפולין, רק על דירה אחת פסחו הנאצים ללא הסבר, היתה זו דירתו של הרב ציצוביץ. בחסדי ה' הוא הצליח להיחלץ מברלין יחד עם משפחתו ולעלות לארץ ישראל, והתגורר בה עד לפטירתו בשנת תשל"ו [1976].

[1] דף 29x22 ס"מ.

מצב; טוב, סימני קיפול, קרעים בסימני הקיפול.