2 עמודים בעצם כתיבת יד קודש המקובל רבי מלא אור שרגא זיע"א. גדול חכמי ומקובלי יהדות פרס.

המקובל הרב מולא אור שרגא - (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר ה'תקנ"ד, 1793) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.

נולד בתחילת המאה ה-18 ביזד שבאיראן. אביו היה ר' שמואל בן מולא ע'יאת' מהעיר סבזוואר, הסמוכה למשהד.

למד תורת הנגלה והנסתר, ושימש מוהל, שוחט ובודק ודיין ביזד. שמו התפרסם בקרב היהודים והמוסלמים כאחד, והוא זכה לכינוי מולא.

כינוי הכבוד העממי שלו היה "מֻלָּא", כתוארם של החכמים השיעים.

למד בקביעות עם שני ידידיו – ר' דרוויש מהעיר שיראז ור' משה מהעיר כאשאן, כל מפגש נערך בעיר אחרת לסירוגין. נשארו ממנו שתי איגרות: האחת נכתבה בשנת ה'תקמ"ב (1782) ובה פנייה ליהודי משהד לסייע לשד"ר חכם אליהו מהעיר חברון. האיגרת השנייה נכתבה בשנת ה'תקמ"ג (1783), גם היא ליהודי משהד. באיגרת בקשה לאלץ יהודי בשם יצחק בן יהודה כהן לדאוג לפרנסת אשתו שננטשה ללא עזרה בעיר יזד. באיגרת זו הרב אור שרגא מבקש, שבמקרה שאין הסיוע אפשרי, ישלח הבעל גט לאשתו. מסתבר שאבותיו של אור שרגא היגרו ליזד מהעיר סבזואר שבצפון פרס. ייתכן שיהודי סבזואר היגרו לשם ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב העיר קזווין. ידוע שנאדיר שאה (שמלך בשנים 1747-1736) ביקש להעביר מספר רב של יהודים ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב לקזווין לעיר כלאת נאדרי, כמאתיים ק"מ צפונית למשהד. טרנספר זה אירע כנראה בשנת 1747, וחלק מן העקורים נתקעו בעיר סבזוואר והתיישבו שם, חלק הגיעו למשהד וחלק לכלאת נאדרי. אולי זאת הסיבה לקשרים ההדוקים בין יהודי יזד לבין יהודי משהד.

בשנת ה'תקנ"ד (1793) נפטר, על קברו שנמצא בפאתי העיר יזד נהגו יהודים וגויים להתפלל. בעת האזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (ר' שמואל).

[1] דף, נייר תכלכל, 17*11 ס"מ.

מצב; טוב, כתמים, הדבקות בשוליים.