מכתב חשוב ומעניין מבעל ה'פתחי תשובה', הגאון הנודע רבי ישראל איסר איסערלין

מכתב חשוב ומעניין, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הנודע רבי ישראל איסר איסערלין מחבר ה'פתחי תשובה' (על שו"ע או"ח) ושאר ספרים. ווילנא, מחצית המאה הי"ט. 

המכתב ממוען אל "כבוד הרה"ג מו"ה אלי' אליעזר מץ נר"ו" ובעל ה'פתחי תשובה' כותב אליו בהכנעה רבה "על דבר אשר דרש ביד המוכ"ז... דעתי בעניין שחיטת פסקופלערני. הנני מבטל דעתי לכבודו. איסר איסערלין". ייתכן והנמען הוא רבה של ווילנא הגאון רבי אלי' אליעזר גרודז'ינסקי (מה שמסביר את ביטול דעתו של הפתחי תשובה מפניו שהרי הפתחי תשובה שימש כמו"ץ תחתיו בווילנא, ואין תימא גם על כך שהפתחי תשובה אינו מכנה את רבה של ווילנא בתואר הנכון 'רב ואב"ד' כראוי למעמדו - זאת משום שלאחר פטירת הגר"א שוב לא מינו רב לעיר ווילנא מחמת כבודו של הגר"א ותארו של רב העיר ווילנא היה 'ראש המו"צים' ואולי זה מסביר את הסיומת מץ לשמו של הרב).

הגאון רבי ישראל איסר איסערלין [תקפ"ז – תרמ"ט], בעל ספר פתחי תשובה על שו"ע אורח חיים (וגם: שם ישראל, אשי ישראל, מור ואהלות, תוספות ירושלים ועוד ספרים). בשנת תרכ"ד מונה לכהן כאחד הרבנים בווילנא - ירושלים דליטא. שבשל גודלה כיהנו בה מספר מו"צים יחדיו, תחת רבנותו של ראש המו"צים, רבה הנודע של ווילנא הגאון רבי אלי' אליעזר גרודז'נסקי (חתנו של רבי ישראל סלנט'ר וחותנו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי ממשיכו ברבנות ווילנא; שייתכן שהמכתב שלפנינו ממוען אליו).

על גדלותו בתורה של בעל הפתחי תשובה ומרכזיותו בעולם התורה הליטאי שכם בשכם עם גדולי ליטא שהעניקו חמה בקומתם, יעידו שתי העובדות הבאות, הראשונה: ישנו מכתב סמיכה מפורסם מאת ה'חשק שלמה' שהיה אף הוא מרבני ווילנא בתקופת ה'פתחי תשובה' ובו הוא מתנה את סמיכתו באישורו של ה'פתחי תשובה' וז"ל: "אך בתנאי שיסכימו לזה עוד כבוד רבני המו"ץ וביחיד כבוד ידידי הגאון המפורסם מוהרא"א (-הלה הוא הגאון רבי איסר איסערלין בעל הפתחי תשובה). ולראיה חתימתי שמי שלמה הכהן מו"ץ דפ"ק. מוצאי שבת קודש כ"א כסלו תרמ"ו". עובדה נוספת המעידה על גדולתו של ה'פתחי תשובה' בעיני גדולי הדור: לאחרונה הוצג במכירה-פומבית ספרו הראשון של רבי איסר איסערלין 'שם ישראל' ובגיליונו הערה ארוכה על דברי המחבר מאת לא פחות מהגאון הנודע הצדיק רבי איצל'ה בלאזער (פטרבורגר) אב"ד פטרבורג.