'תקון ליל שבועות' נוסח הרמ"ז. מנטובה, תקמ"ג [1783]. עותק מיוחס.

'סדר ליל שבועות' עם תוספות נדירות שתיקן רבה הנודע של מנטובה, המקובל האלוקי רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (הידוע בכינויו הרמ"ז). מנטובה, תקמ"ג [1783]. בשער חתימת בעלים: רבי "יצחק מרדכי חי מודונא".

סדר התיקון הוא כפי הנוסח הרווח על פי האר"י והשל"ה: תנ"ך ומשניות. בין התנ"ך למשניות מופיע פזמון ארוך מאת הרמ"ז בשם 'אור הגנוז' המדבר בשבח התורה הקדושה, על פי הקבלה, וסדר השתלשלותה מרום המעלות "לובן המחשוף - תקוות חוט אין סוף" ועד "לארץ הצבי". לאחר סיום המשניות מופיע פזמון קבלי נוסף מאת הרמ"ז, הפזמון מבוסס על אותו המשקל של פזמון ה'אקדמות' וכמוהו גם הוא כתוב בארמית.

במהדורה שלפנינו מופיע לראשונה תרגום הפזמון ומתחת לכל בית מופיע תרגומו בעברית.

החותם רבי יצחק מרדכי חי מודונא [נפטר בשנת תקס"ח], מרבני איטליה במאה ה-18. ראה קטלוג 'קדם' מס' 44, פריט 234: "חבל על דאבדין ולא משתכחין" - שיר על פטירת רבי יצחק מרדכי חי מודונא ולפטירת רעייתו מרת יודיטא לוי.

ליל שבועות הינו לילה נשגב וטמיר עד מאוד. על פי הקבלה, בלילה זה ניתן לראות על פי צלו של האדם אם יחיה או ימות השנה, וכל הניעור בלילה ועוסק בתורה זה מובטח לו שלא ימות בשנה זו.