'ערוך השולחן', הגהה בכתב יד קדשו של המחבר.

ספר 'ערוך השולחן', חלק יו"ד. ספר ההלכה הנודע של הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין. ווארשא, תרס"א 1901. הגהה ארוכה בכתב יד קדשו של המחבר. 

בדף סח 2, בהלכות טריפות, מופיעה הגהה ארוכה בת [13] מילים בכתב יד קדשו של המחבר הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין. המחבר הק' בהערתו מפנה לשני ספרים: הראשון, שו"ת מים חיים (לרבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטראה), שהיה בדור שלפני הערוך השולחן והמחבר מפנה אליו במילים "עיין בשו"ת מים חיים". הספר השני שה'ערוך השולחן' מזכיר הוא: 'דעת תורה', ספרו של בן דורו - המהרש"ם מברזאן (שני הגדולים היו נודעים בכח ההיתר שלהם - 'כח דהיתרא עדיף'). אך ניכר שינוי בלשון ההפניה בין שני הספרים, מאחר ומדובר במחבר בן דורו, ה'ערוך השולחן' רק מציין "וכן פסק הדעת תורה" ללא לשון ההפניה: "עיין".

הספר שלפנינו התגלגל עד לסוחר ספרים משומשים בירושלים, ובדף הפורזץ מופיע מחירו של הספר: "מחירו לירא א"י". שם קנה אותו ככל הנראה המקובל רבי עובדיה הדאיה שאף חתם את שמו בראש השער.

ספר ערוך השולחן כמו ספר המשנה ברורה (שחובר בערך באותו הזמן), שניהם מסודרים לפי סדר סימני השולחן ערוך. אך בעוד שספר המשנה ברורה חובר רק על חלק אורח חיים שבשו"ע, הערוך השולחן לעומתו מקיף את השו"ע כולו. 

הגאון הנודע רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין [תקפ"ט-תרס"ח], רבה של נובהרדוק, מכונה 'בעל הערוך השולחן' על שם ספרו שלפנינו. הערוך השולחן היה תלמידו של רבי איצל'ה מוולוז'ין. הוא נישא למיכלה, אחותו של הנצי"ב מוולוז'ין. בשנת ה'תרמ"ג, בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה עד לפטירתו. בנו הרב ברוך הלוי אפשטיין מחבר הפירוש הנודע "תורה תמימה" על החומש. הערוך השולחן התפרסם כאמור, גם בכח ההיתר שלו, היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.

הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה [תר"ן-תשכ"ט], דיין ומקובל. שימש ראש ישיבת המקובלים בית אל, חבר בית הדין הרבני הגדול, ורבה הספרדי של פתח תקווה. למד מפיהם של המקובלים רבי יצחק שרים ורבי יצחק אלפייה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובנסתר. בנו, הרב שלום מרדכי הדאיה, היה ממשיכו בראשות ישיבת המקובלים בית אל.

מפרט: מג; פג; מח; נב; פו; צו. חמשה חלקים בשערים נפרדים. 24 ס"מ.

מצב; טוב. כריכה מנותקת חלקית עם בלאי בשדרה.