|
פריט 45:
נחום גוטמן
|
|
|
נמכר ב: $90,000
הערכה :
$
80,000 - $120,000
עמלת בית המכירות: 18%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
על פריט זה יחולו עלויות משלוח מיוחדות, לפרטים יש לפנות לבית המכירות
|
1980 - 1898
הבית הורוד בפרדס ביפו, 1930 ,
שמן על בד, 54x65 ס"מ,
חתום ומתוארך.
תערוכות: "דיוקן עצמנו במבט לאחור" ו 120 " שנה לנחום גוטמן",
מוזיאון נחום גוטמן, ינואר - דצמבר 2018 .
ספרות: נחום גוטמן, יהודה האזרחי, הוצאת מסדה, 1965 , מס׳ 15
(מצולם).
מקוריות הציור אושרה ע"י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן.
נחום גוטמן חזר וצייר פעמים רבות את "הבית הוורוד", הנטוע בפרדסי יפו, והוא נוכח גם באופן חלקי בציורים רבים אחרים, מאחורי דמויות או ברקע: החלק האנכי, הנושא עליו שני חלונות וגג משולש או החלק האופקי המסתיים בשער קשתי – מופיעים במרומז גם בציור "עלמות משוחחות" מ 1931- או, בציור מאוחר יותר הקרוי "הבית הוורוד", מ 1971- . הציור המוצג כאן, משנת 1930 נקרא "הבית הוורוד" (עם צייד הציפורים) והוא מכיל את כל הסממנים האוריינטליים שגוטמן טיפל בהם בציוריו:
הארכיטקטורה היפואית-מזרחית, הצמחייה העבותה והאפלולית של הפרדס, השביל הבהיר המוביל אל הבית ואל השער המסתורי, שתי נשים ערביות, עטויות- ראש, שצועדות בשביל ומאחוריהן – אורב בנוכחותו הסמלית – צייד הציפורים עם שני כלובים בידיו – דמות יפואית עממית שהונצחה על ידי גוטמן, חובב העלילות והדמויות ואף זכה לציור דיוקן שיוחד לו. לוכד הציפורים מלווה פעמים רבות את הבית הוורוד, שהוא ספק ארמון-פלאים, ספק בית שומר הפרדסים ובו-בזמן גם מושא לפנטזיה ארוטית. במאה ה 16- , ראו הפלמים בדימוי המצויר של כלוב עם ציפור לכודה בתוכו – מטפורה ליחסי מין שהתקיימו או שעתידים להתקיים בין הגבר והאישה הנראים בציור. נראה שאסוציאציה זו לא הייתה זרה לגוטמן ומעקב אחרי מופעי צייד הציפורים מראה שפעמים רבות הוא מופיע בקרבת דמות נשית, אם כי אף פעם לא במגע ישיר אתה. כך למשל, מופיע צייד הציפורים, בהקטנה, מאחורי ראשה של הנערה בעלת עיני השקד האוחזת סלסלת תאנים בשלות (1939 ), או בליתוגרפיה הנודעת שבה הוא צועד בשביל ודמות נשית בשמלה צהובה מטפסת במדרגות הבית, בדרכה אל חדריו. הקשר זה מעניק ללוכד הציפורים מעמד כפול – כדמות ריאלית- עממית שנהגה להסתובב במרחב היפואי וכדמות מטפורית המרמזת על ההיבט הארוטי.
"הבית הוורוד" הוא גם הבית שבתוך הפרדסים, טובל בין העצים. יחסו הארוטי של גוטמן אל הפרדסים ביפו מודגש על ידי האפלולית המסתורית הרובצת בין העלוות הכהות, מסתירה ומצלה על הקורה בחסותן. בציורים אחדים נפתח בין העצים מרחב מוצל של בריכת השקיה, ונשים עירומות, דשנות איברים, מתרחצות בה להנאתן. עין גברית לא מציצה בהן, מלבד עינו המדומיינת של הצייר עצמו. לצד ההיבט הארוטי המשוקע בציורי הפרדסים, אי אפשר להתעלם מנוכחותו הצבעונית של הוורוד כאלמנט ציורי טהור, הזוהר מתוך הירוק הכהה של עלוות העצים. בגירי פסטל, בצבעי גואש, בצבעי שמן או בצבעי מים – הבית הוורוד חוגג את רכותו הוורודה ומהווה נקודת משיכה למבט בתוך מרחב הציור. מעניין לעקוב אחרי השימוש של גוטמן בצבע הוורוד – לשמלה נשית, לגוון של פרי או פרח, ולהחייאת הנוף בכתם צבע חמים וחינני. מבטו של גוטמן על יפו וסביבותיה היה מבט חם, חף מתודעת קונפליקט, ונמשך אל קסם הוורוד, הכחול והירוק.
טלי תמיר
| מידות: | 65 x 54 ס"מ |
| מידות עם מסגרת: | 75 x 64 ס"מ |
תפריט נגישות
