כתב יד פלאי של האדמו”ר המקובל הרה”ק רבי יחזקיה פיש מהאדאס-מאטיסאלקה הי”ד - מכתב מסתורי ומרתק בכתב יד קדשו של הרה”ק המקובל, איש הפלא, רבי יחזקיה פיש מהאדאס-מאטיסאלקה הי”ד – נכתב בתחילת מלחמת העולם השניה – המכתב עוסק בהשגת ולימוד מפות וספרי גאוגרפיה כדי לנסות לאתר את מיקומו המדוייק של נהר הסמבטיון על מנת ליצור קשרים עם ”בני משה” המתגוררים מעבר לנהר הסמבטיון, על מנת להחיש את גאולתם של ישראל – שבט ת”ש - נכתב על גבי גלויה בגלויה ברכות מופלגות לפרנסה בהרחבה ו”כל מיני ישועות ברכות והצלחות” הגלויה נכתבה לתלמידו שבבודפסט רבי שמואל בן פראדל [גולדשטיין]. הגלויה שלפנינו היא המשך לגלויה שכתב לתלמידו הנ”ל באלול תרצ”ט (ראה קטלוג 48 פריט 11) בו ביקש ממנו שיקשר אותו עם אנשים שבקיאים במפות של יבשות אסיה ואפריקה ומומחים לעניין, ובעיקר הוא מבקש למצוא נדיבים שיממנו את הוצאות המסע הגדול למעבר לסמבטיון (שם הוא מסתמך על מה שכתב ה”בני יששכר” על הפסוק ”ועלו מושיעים בהר ציון”: ”מקובל בידינו, 'מושיעים' הם בני משה אשר סגורים מעבר לנהר סמבטיון הן המה יעלו בהר ציון”). כ”ק אדמו”ר המקובל המופלא הרה”ק רבי יחזקיה פיש ממאטיסאלקה (תרמ”ה-תש”ד, אנצי' לחסידות, ב, עמ' קפט) היה בן הרה”ק רבי אהרן ישעיה פיש אב”ד האדאס, וחתנו של רבי ישראל וולדמן מבורשא (מצאצאי ה”בני יששכר” והרה”ק מזידיטשויב). לאחר פטירת אביו בתרפ”ח מילא את מקום אביו ועבר להתגורר במאטיסאלקה. נודע כעובד ה' מופלג בחסידות ופרישות ובהתלהבות עצומה במסירות נפש, מתוך סיגופים ותעניות. עסק רבות בלימוד הקבלה בעמקות גדולה על פי שיטת קאמרנא וזידיטשוב. בשבע שנות חייו האחרונות ”היו רובי תורותיו ושיחותיו על ענין מסירות נפש, ועורר שצריך כל איש ישראל להיות מוכן אפילו להשרף באש ולמסור נפשו על קדושת שמו יתברך”. מאסרו חג פסח תש”ד שהה בגטו במטיסאלקה כחודש ימים. במשך כל אותו זמן דיבר מענייני ביאת המשיח ומסירות נפש. בכ”ח אייר נרצח על קידוש השם באושוויץ. לאחר הירצחו מצאו באחד מספריו שהשאיר בגטו פתקה ובה ”שם ויחוד שצריך לכוין בעת מסירת נפש על קידוש השם” (אלה אזכרה, ד, עמ' 70-75). מכתביו נדפס ספר ”לב יחזקיה” על התורה. 14 ס”מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.