222

"השונה באולת כסיל הוא"; [2] מכתבים ...

"השונה באולת כסיל הוא"; [2] מכתבים מאת רבי שמעיה לוריא לעיתונות, שטרם פורסמו. תרצ"ד - תש"א.

הודעות על פרסומים שגויים, במכתבים לעיתון הארץ, מאת רבי שמעיה לוריא. 1934-1941.

[2] דף, 23X15 ס"מ:

* "הכל מודים שכסיל הוא" - תגובה למאמרו של הרב יעקב ליפשיץ, רבה של נס ציונה, "פירוש המשניות של ביאליק" (הארץ, ט"ו באב תרצ"ד), ובו שיבח את פירושו של ביאליק למשניות סדר זרעים. בסיום מאמרו של הרב יעקב ליפשיץ הוא כתב כי "בצדק אפשר לקרוא לו מה שאמר עליו הגאון הרוגוצ'ובי רבי יוסף רוזין ש'ביאליק הוא אחד הלמדנים הגדולים'". רבי שמעיה לוריא כותב כי הגאון הרוגוצ'ובי מעולם לא פגש את ביאליק ולא אמר דברים כאלה.

עובדתית, בז' בטבת תרצ"ב (17.12.1932), אכן נערכה פגישה בין הגאון הרוגוצ'ובר וביאליק שערכה כשעה. פגישת המשורר העברי המפורסם והגאון הנודע הוזכרה בזכרונותיהם של בחורי ישיבה מדווינסק שהיו מקורביו של הגאון, וכן בעיתונות התקופה ובהם "דאר היום" (ב' שבט תרצ"ב), "דער מארגען זשורנאל" (כ"ג כסלו תרצ"ד), "דבר" (י"ד בניסן תרצ"ה), ועוד. בחלק מהכתבות נכתב שהגאון כביכול אמר על ביאליק שהוא למדן. מידע זה הובא לידיעת הגאון והוא הכחיש את הדברים נמרצות, וכתב: "אני לא אמרתי עליו שום גדר של שבח, וכל שכן חס ושלום תואר למדן, חס וחלילה לא תהא כזאת בישראל. רק היה אצלי עם איזו מהמונים... ואני חס וחלילה לא מהם ולא מהמונם ולא נח בהם". הכחשה זו מאת הגאון הוזכרה גם בכתבה ב"דאר היום", ו' תשרי תרצ"ג.

הרב יעקב גיל (ליפשיץ) (תרס"ח-תש"ן, 1907–1990) - תלמיד ישיבת "עץ חיים" בירושלים שהוסמך להוראה, למד באוניברסיטה העברית והוסמך כד"ר לבלשנות. כיהן כראש ישיבה ודיין בטבריה, כרבה של נס ציונה וכרב הראשי של הבריגדה היהודית. היה חבר כנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת הראשונה.

* "תמה אני על מערכת הארץ... כל הפרטים המסופרים בידיעה.. אין בהם אלא מעשי להטים של נרגנים ואין בהם שמץ אמת" - הכחשת הנטען בעיתון על פילוג באגודת ישראל והכחשת תיאור האירועים באסיפת "אגודת ישראל" בכ"ב באייר תש"א בגג מלון באב"ד בירושלים, בה נאם הרב רפאל קצנלבוגן. הכותב מדגיש כי מטרת האסיפה היתה אך ורק הערכות לוועידה הארצית של התנועה שעתיקה הייתה להתקיים בפתח תקווה בז' בסיון תש"א.

רבי אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן (תרנ"ד-תשל"ב, 1894-1972) - תלמיד ישיבות "תורת חיים" ותלמידו של כרבי יצחק ירוחם דיסקין בישיבת "אהל משה" בירושלים, ממנהל בית היתומים דיסקין, ממייסדי ומנהיגי סניף תנועת "אגודת ישראל" בירושלים ועורך עיתון התנועה "קול ישראל", רב שכונת "כנסת ישראל", עיתונאי והוגה דעות. משנת תש"ג עבר אל תנועת "פועלי אגודת ישראל", נמנה על רבני התנועה, פרסם מאמרים בעיתון התנועה "שערים" ופעל לייסד את המכון להכשרת מורות של "בית יעקב".

רבי שמואל שמעיה ב"ר צבי לוריא (תרס"ה-תשמ"ט, 1905-1989), מעסקני תנועת "אגודת ישראל", מעורכי עיתון התנועה "קול ישראל", ומראשי מערכת החינוך של "בית יעקב" בישראל, מפקח על החינוך החרדי העצמאי ומראשי קהילת חסידי סלונים בירושלים. היה אחיהם של הצדיקים מגדולי חסידי סלונים, רבי אהרן יוסף לוריא ורבי יצחק מתתיהו לוריא.

לפריט זה מצורפים העתקי הכתבות המקוריות, עליהם הגיב רבי שמעיה לוריא.

סימני קיפול, קפלים, בלאי בהיקף הדפים, מצב בינוני-טוב.