גנת ורדים, ב, מאת רבי אברהם ב”ר הלוי. קושטנדינא, תע”ו, [1715]. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס ביותר. [4], קנח דף, 29 ס”מ. עם רישומים וחתימות בעלות, ועם חותמות רבי יצחק ליב איגר, הרה”ק רבי משה הלברשטאם, הרה”ק רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב ושל רבי יהודה גרשוני. הגהה תורנית אחת בכתב יד. הגאון רבי יצחק ליב איגר (נפטר ב1871), בנו של הגאון רבי עקיבא איגר, התגורר בלומזה ועבר ליוהניסבורג שבפרוסיה. שם הוציא לאור בשנת 1862 את חידושי אביו על השלחן ערוך. הרה”ק רבי משה הלברשטאם אב”ד בארדיוב (תר”ט - תרס”ד, 1849 - 1904). מגדולי צדיקי דורו. נולד לאביו הרה”ק רבי ברוך מגורליץ (בן הגה”ק מצאנז בעל 'דברי חיים') ולאימו מרת פעסיל בת הרה”ק מסיגעט בעל הייטב לב. למד תורה מפי סבו הגדול, שאף הפקיד בידין את מלאכת עריכת ספרו שו”ת דברי חיים, וכן מאת הגה”ק רבי שמואל ענגיל אב”ד ראדמישל וקאשוי. בשנת תרל”ד ע”פ המלצת סבו נתמנה לכהן כרב אב”ד בבארדיוב. בהמשך החל לשמש שם באדמורו”ת. השאיר אחריו דור ישרים עוסקים בתורה ומצוות. רבים מצאצאיו כיהנו ברבנות. נודע לתהילה חתנו הגה”ק רבי חנה הלברשטאם מקאלושיץ. הרה”ק רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ”ה-תרצ”ג). בנו של הרה”ק רבי משה מבארדיוב בנו הבכור של הרה”ק מגורליץ, ונכד הרה”ק ה'דברי חיים' מצאנז ונכד הייטב לב מסיגעט. רבי יחיאל נתן היה חתנו של הרה”ק רבי אריה לייבוש מדוקלא. כיהן כרב בצאנז-ישן, ואחר פטירת אביו מילא מקומו כאב”ד ואדמו”ר בעיר בארדיוב, לחצרו נהרו אלפים מחסידי גורליץ שקיבלו את מרותו עליהם. גיסו הרה”ק רבי חנה הלברשטאם מקאלאשיץ, הרבה להתבטא בשבחו ושלח אליו כמה מעוכבי ישועה. הוא נפטר בז' ניסן תרצ”ג ונטמן בבארדיוב. רבי יהודה גרשוני (תרס”ט-תש”ס, 1908-200) ”העילוי מגרודנה”, תלמיד ישיבת מיר ותלמידם של רבי שמעון שקופ ושל רבי ברוך בער לייבוביץ. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ”ד (1933) שם למד ולימד בישיבת ”מרכז הרב”. קיבל היתר הוראה מרבי חיים עוזר גרודזינסקי, מרבי אברהם יצחק הכהן קוק, מרבי איסר זלמן מלצר ומרבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. כיהן כראש ישיבה בארה”ב. חיבר מספר ספרים ומאות מאמרים תורניים, ונמנה על כותבי האנציקלופדיה התלמודית.   כתמים, בלאי בכריכה, מצב טוב. ............................................ ... דברו אתנו ב וואצאפ