2 ספרים נדירים ביותר כרוכים עם חתימת הרש”ש הקדוש והערות בכת”י: תשובות הגאונים. קושטא, של”ה [1575]. מהדורה ראשונה. ושו”ת מהר”י לבית הלוי. ויניציאה, שע”ד [1614]. מהדורה ראשונה. 1) שאלות ותשובות וחידושים על הרמב”ם. מאת רבי יעקב לבית הלוי. בדף א' ישנה חתימה בכת”י שטושטשה, של המקובל האלוקי הרש”ש – רבי שלום שרעבי [יתכן גם שמספר ההערות בכת”י שישנן לאורך הספרים הן ממנו]. רבי יעקב לבית הלוי (מהר”י לבית הלוי; שכ”ה, 1565 לערך – שצ”ו, 1636): נולד כנראה בפטרס שבאימפריה העות'מאנית (כיום ביוון). אבי אמו היה רבי יעקב שמריה, הידוע כרבי יעקב פאפו, מחכמי העיר שסירב לשאת בתפקיד רבני. למד תורה בסלוניקי מפי הרבנים אהרן בן חסון, שמואל חיון ודוד בן שושן. כסבו, סירב אף הוא לעסוק ברבנות, והתפרנס ממסחרו והיה לעשיר ואף היה מקורב לשלטון. לתקופה קצרה ישב בליפאנטו, וכנראה לימד שם תלמידים. בסביבות שנת ש”ע היגר לאי זנטי, וגם שם נודע כתלמיד חכם והרביץ תורה. מזנטי הוגלה למלטה ונאסר שם, בסביבות שנת שע”ד. חלוקות הדעות בשאלה מה הביא לכך, יש אומרים שהייתה זו תוצאה של הלשנת שקר, וכשהתבררה חפותו - שוחרר, ויש אומרים שהוגלה על ידי האבירים ההוספיטלרים המלטזים. ממלטה עבר לוונציה, כנראה בשנת שפ”ו. גם בוונציה נמנע מלשאת תפקיד רבני רשמי, והתפרנס מייבוא משי מיוון. אף על פי כן, הוא תפס מקום מרכזי בישיבה המקומית, לצד חכמים כמו ר' לייב סרוואל ובנו ר' נחמיה, ר' יהודה אריה די מודינה, ר' שמחה לוצאטו, ר' עזריה פיגו ועוד, והתפרסם כאחד מגדולי החכמים בעיר. שאלות הופנו אליו מכל האזור. בראש כתב יד הכולל תרגום עברי של הקוראן שנמצא באוקספורד נכתב שהוא הועתק מתרגום שנעשה על ידי ”החכם הכולל המהרם יעקב לבית הלוי ז”ל פה ויניציאה השצו [1636]”. תרגומו זה של רבי יעקב לבית הלוי שכת”י אוקספורד מעיד על קיומו, הוא התרגום הידוע הראשון של הקוראן לעברית. ויניציאה, שע”ד [1614]. מהדורה ראשונה. [7], קצא דף. 2) תשובות הגאונים הקצרות (תשובות הגאונים של”ה). כולל 400 שאלות ותשובות קצרות, עם מפתח. חלק מן התשובות נלקחו מהשולחן ערוך, כדי להשלים ל-400 תשובות. רוב השאלות בעניני ”חושן משפט” ומקצתן בדיני ”אבן העזר”. מגיה הספר היה רבי שלמה קבולי. סימנים רבים בקובץ זה הם העתקות מתוך ”מעשים לבני ארץ ישראל”, שהוא פנקס ההלכה של ישיבת הגאונים בארץ ישראל; שישים הסימנים האחרונים של הספר (שמא-ת) הן עיבוד של סעיפים מן השולחן ערוך; וארבעים סימנים (רפא-שז, שכה-שלג, שלט-שמ) הועתקו מהספר ”שאלות ותשובות להרשב”א וזולתו מן הרבנים ומן הגאונים זצ”ל”, קוסטנטינא רע”ו. מדפיס הספר הוא רבי אליעזר אשכנזי, מדפיס נודד שעסק במקצועו במשך כמה עשורים במחצית השנייה של המאה השש עשרה במזרח אירופה ובמזרח התיכון. פעל בלובלין, קושטא וצפת. היה הראשון להדפיס ספרים בארץ ישראל. בצפת הדפיס את ”לקח טוב” (1577), שלא רק היה הספר הראשון שנדפס במזרח התיכון, אלא הוא גם הספר הראשון שנדפס באסיה, למעט חותמות סיניות. הוא הדפיס שתי יצירות נוספות לפני שחזר לזמן קצר לקושטא ולאחר מכן, ב-1587, שוב בצפת, חידש את הדפוס והוציא שלושה כותרים נוספים. ההנחה היא שהוא מת זמן קצר לאחר מכן, אולי בגלל מגיפה בצפת. שער הספר זהה לזה שאשכנזי השתמש בו בספר הראשון שנדפס בצפת. לספר מצורף פתק בכת”י מפרופ' מאיר בניהו עם הערה חשובה: ”הקדמת קבולי אינה אלא לר' מנחם אגוזי ר' גנת אגוז דף 254: חלה פני כה”ר שלמה קבולי וכתבתי דברים על ס' תשובות הגאונים שהדפיסו והעליתים על שמו וכאלו דבר דבר הוא... [דף] 255: גם בהשלמת הספר הנז' אחורי הדף בראשו חלה פני כמ”ר שלמה וכתבתי”. רבי מנחם אגוזי: מחכמי קושטא, היה רב בקהל רומאניה (יוצאי יוון) שבקושטא, ושימש כדיין בבית דינו של מהראנ”ח, מרן ה'בית יוסף' פנה אליו בבקשת עזרה לעניי יוון שעלו לצפת (ראה: יוסף בחירי, עמ' תר”ז). על אופיו של קובץ זה -”המעובד ביותר שבין כל הקבצים של תשובות הגאונים” - עיין: ש’ עמנואל, תשובות הגאונים הקצרות, בתוך: עטרה לחיים, מחקרים... לכבוד ח”ז דימיטרובסקי, ירושלים תש”ס, עמ’ 439-459. שם גם על מקורותיו של הקובץ. קושטא, של”ה [1575]. דפוס דוד קשתי ואליעזר בן יצחק אשכנזי. מהדורה ראשונה. מו דף. מצב טוב עד טוב מאוד. הדף השני מנותק מהכריכה. כתמים לעורך הספר. לאורך הספרים ישנן מספר הערות בכת”י – יתכן שהן בכתי”ק של הרש”ש הקדוש. 2 ספרי שו”ת נדירים ביותר במהדורתם הראשונה.