בית אהרן [קרלין] - מהדורה קמא של המהדורה הראשונה. בראדי, תרל”ה [1875] - וריאנט של ספר יסוד חסידי מהעותקים הבודדים בעולם. דפוס ראשון. ביאורים ומאמרים על התורה, המועדים ועבודת ה'. ליקוטים, הנהגות ואיגרות, סדר היום ואזהרות קודש. מאת האדמו”ר הרה”ק רבי אהרן פרלוב מקרלין. קובץ דברי תורה, אגרות והנהגות בדרך החסידות מאת אדמו”רי קארלין-סטולין: רבי אהרן ”הגדול” (ב”ר) יעקב מקארלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני, ”הזקן”), ובנו רבי אשר (השני, ”הצעיר”). עיקר הספר מאת רבי אהרן ”הזקן”. הספר 'בית אהרן' הוא ספר היסוד של תורת קרלין. וספר יסוד חסידי בכלל. וריאנט, ההדפסה הראשונית של המהדורה הראשונה, ממנה שרדו עותקים בודדים בעולם: העותק שלפנינו הוא לא רק המהדורה הראשונה, אלא מהדורה קמא של המהדורה הראשונה, אשר ממנה נותרו עותקים בודדים בלבד. במהדורה ראשונית זו ישנם שינויים משמעותיים משאר עותקי המהדורה ראשונה, כולל שינוי בדף השער. בין השינויים ישנן גם השמטות של קטעים, בין היתר בכדי שה'מתנגדים' לא ילעיזו על החסידים בגללם. שינויים אלו לא היו מתגלים אילו לא נשארו עותקים בודדים מהמהדורה קמא שלפנינו [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים שונים שבוצעו במהלך ההדפסה (שהביאו גם לשינויים בין טפסים שונים של הספר), עיין: אברהם אביש שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה”ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ’ קלט-קמז]. חלק מהשינויים במהדורה קמא של המהדורה הראשונה שלפנינו: 1. בשער הספר חסרה השורה: ”גם דברים נפלאים ונשגבים מאת בנו, פה מפיק מרגליות….”. 2. מאחורי השער נדפס: ”להתודע ולהגלות שיש ת”י הסכמות מגדולי הדור וקדושי ארץ וגם מרבני ספרד שיחיו שלא להדפיס סה”ק הזה אבל לא הצגנום פה מפני הכבוד בענין המוקדם והמאוחר”. בעותקים אחרים של המהדורה ראשונה נכתבה התנצלות ארוכה יותר ולא נכתב הטעם הזה מדוע לא נדפסו ההסכמות - ”מפני הכבוד וכו'”. 3. הערות המו”ל בתוך הספר שצויינו בכוכב ונרשמו במאמר הנ”ל נמצאים בעותק שלפנינו. 4. בדף קמז, מופיע קטע חריף שהושמט בשאר עותקי המהדורה ראשונה. כנראה המו”לים חששו שהקטע הזה ישמש את ה'מתנגדים' להוצאת לעז על החסידים. בראש הספר נדפס הזמר הנודע לשבת ”י-ה אכסוף” שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין. קיימים שינויים בין הנוסח הנדפס כאן, לנוסחים הנדפסים בזמירות שבת המצויות. בדף פ, א יש חותמת של ”יצחק אליעזר סגל, צפת”. הרה”ק רבי אהרן פרלוב מקרלין [תקס”ב-תרל”ב]: האדמו”ר הרביעי של חסידות קרלין. נקרא על שם ספרו שלפנינו ”הבית אהרן”. היה נחשב בזמנו לגדול האדמו”רים במרחב הליטאי, והשפעתו הגיעה גם לווהלין. נולד לרבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי מקרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בשנת תקפ”ז, בגיל 25, התמנה לאדמו”ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ”ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה. ב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן האדמו”ר מלעלוב. בראדי (ברודי), תרל”ה [1875]. בדפוס המשובח של ר' משה ליב הארמעלין. מהדורה קמא של מהדורה ראשונה. [2], קנח דף - ללא הקדם שער בראש הספר, ודפי ההשמטות והתיקונים בסופו (כפי הנראה הם נוספו רק מאוחר יותר למהדורה הראשונה הסטנדרטית). 24.5 ס”מ. רוב הספר במצב טוב. השער היה קרוע ועבר שיקום, תשע הדפים אחריו במצב פחות טוב ועם הדבקות וקרעים בשוליים עם פגיעות קלות בטקסט. כתמים. כריכת חצי עור עתיקה. סטפנסקי, חסידות 82. מהעותקים הבודדים בעולם של המהדורה קמא של המהדורה הראשונה של ספר בית אהרן [קרלין].