תלמוד בבלי מסכת נזיר. לובלין, שע”ט [1619]. בדפוס נכד בעל הלבושים - יקר המציאות, לא נראה במכירות פומביות. עותק מאוסף ולמדונה [משפ' לונצר]. לפנינו עותק שלם ויפה במיוחד של מסכת נזיר שנדפסה כחלק ממהדורת התלמוד הבבלי שנדפסה בלובלין בשנים שע”ז-שצ”ט בדפוס צבי בן אברהם קלונימוס יפה בן רבי מרדכי יפה בעל הלבושים. עם פירוש רש”י ותוספות ופסקי תוספות ורבינו אשר ופירוש המשניות מהרמב”ם. כפי אשר נדפס בויניציאה בדפוס יושטיניאן [ש”ו-שי”א]. השער הועתק מהוצאת יושטיניאן, עם הוספות. ”גם הוגה מספרי התלמוד שהוגה[!] מכתיבת ידי גדולי הדור...”. ”זאת ועוד אחרת, הוספנו... ולקחנו אנשים חשובים בתורה... להגות וללמוד עם הספר... חכמת שלמה [מאת ר’ שלמה לוריא, קראקא שמ”ב] ללקט מתוכו... מה שצריך לתקן מהטעיות המפורסמות, כל דף ביומו קודם שבא ליד בעל אומני הדפוס...”. ”ואף על פי שכתבו על השערים הנוסח הכתוב על שערי דפוס יושטיניאן וקראקא [שס”ב-שס”ה], וגם קראו את המראה מקום בשם מסורת התלמוד, כמו שנקרא בדפוסים אלו, ולא מסורת הש”ס כמו שנקרא בדפוס בסיליאה [של”ח-שמ”א]... האמת היא שלא הדפיסו לא על פי דפוס יושטיניאן ולא על פי דפוס קראקא רק על פי דפוס בסיליאה. ורק במקום שידעו שחסר שם מחמת הצנזורה השלימוהו מדפוס ויניציאה או קראקא”. [רנ”נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי”ב, עמ’ פט. ושם, עמ’ פה-צא, תיאור מפורט של הוצאה זו]. במקביל להדפסת התלמוד בלובלין נדפסו מסכתות אחדות בגרמניה, בהאנווא (האנאו). המדפיסים בלובלין ובהנאו שיתפו פעולה והמסכתות שנדפסו בהנאו משלימות את הש”ס של לובלין. בהנאו נדפסו המסכתות חולין, נדה וסדר טהרות בשנים שע”ח-שפ”ב. הדפסתה של מהדורה זו של התלמוד נפגעה על ידי ההגמון של קראקוב, וכתוצאה מכך בשנת 1628 אסר המלך זיגמונט השלישי על המדפיס להדפיס ולמכור ספרים, ובמיוחד את התלמוד. כפי הנראה הופסקה העבודה בקיץ 1628, והמסכתות שהיו אז בתהליך הדפסה לא נשלמו. [עיין: קשישטוף פילארצ’יק, ההגמון מרטין שישקובסקי והמדפיס צבי קלונימוס יפה מלובלין; לתולדות הצנזורה על ספרים בדיוקסיבה של קרקוב במאה ה- 17, גלעד, מאסף לתולדות יהדות פולין, יח, תשס”ב, עמ’ כה-מ]. בית הדפוס של בנו ונכדיו של רבי מרדכי יפה בעל הלבושים בלובלין: בית הדפוס הגדול והחשוב ביותר בלובלין נוסד בשנת 1572 ע”י קלונימוס בן מרדכי יפה, לפי כתב זכות מאת המלך סטפן באטורי. בית דפוס זה עבר במשפחה בירושה במשך 120 שנה! היה זה בית דפוס משוכלל, שהצטיין בהדפסה איכותית ומהודרת. הספר הראשון שראה אור בבית דפוס זה היה מסכת עבודה זרה של התלמוד הבבלי. אחריו יצא לאור הספר ”שאלות ותשובות” של הרב, הפרשן והפוסק הלובלינאי הדגול , ר' שלמה לוריא – המהרש”ל. גם שאר ספריו של המהרש”ל, ”חכמת שלמה” ו”ים של שלמה”, נדפסו בלובלין בדפוס של משפחת יפה. מובן מאליו, שקלונימוס יפה הדפיס את ספרי ההלכה ”לבוש מלכות” של אביו הרב מרדכי בן אברהם יפה, מראשי ועד ארבע ארצות. דורות של בני משפחת יפה הדפיסו ספרים עבריים בכל התחומים: תלמוד, מחזורים, סידורים, הגדות של פסח, פירושים, סליחות, ספרי הלכה, ספרי קבלה, מוסר, פילוסופיה, דקדוק וגם ”צאינה וראינה”, סיפורי עם ושירי עם ביידיש. החל מאמצע המאה ה-16 ועד סוף המאה ה-17 נדפסו בלובלין כ-260 ספרים, רובם בבית הדפוס של משפחת יפה. [תולדות הדפוס בלובלין, קול לובלין, חוברת מס. 39 שנת 2003] לובלין, שע”ט [1619]. בדפוס נכד בעל הלבושים. סו דף. 33 ס”מ. מצב טוב מאוד. כתמים. נייר איכותי. כריכת עור חדשה ומפוארת. עותק שלם, יפה ונדיר של מסכת נזיר ממהדורת התלמוד הבבלי שנדפסה בלובלין ע”י נכד ה'לבוש'. עותק משפחת לונצר.