ספר המצוות להרמב”ם, עם השגות הרמב”ן. ונציה ש”י [1550] - המהדורה שגרמה לפולמוס בתי הדפוס ושריפת התלמוד. ”ספר המצות שחבר הרב רבינו משה בן מיימון ז”ל והשגות הרב רבינו משה בן נחמן ז”ל שהשיג על הרמב”ם ז”ל במנין המצות”. ספר זה נדפס במקור יחד עם סט המשנה תורה שנדפס באותה השנה ובאותה העיר בשני כרכים, עם דף שער נפרד, ע”י ובעריכת הגאון רבי מאיר קצנלבויגן ”מהר”ם פאדובה” מגדולי הדור באיטליה, עם הגהותיו. הנוסח שבמהדורה זו הוגה בדקדוק ע”י מהר”ם פדובה ובנו רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן. פולמוס בתי הדפוס: באותם ימים פעלו בונציה שני בתי דפוס גדולים בבעלות שני מדפיסים נוצריים - בראגאדין ויושטיניאן, שהדפיסו גם ספרים עבריים. התחרות ביניהם הייתה גדולה, ושניהם התחילו להדפיס במקביל את ספר משנה תורה להרמב”ם. המהר”ם מפדובה טרח והשקיע מכספו בהדפסת מהדורה זו בדפוס בראגאדין ואף הגיה וערך אותה בעזרת בנו, וציפה להתפרנס ממכירת הספרים. אך המדפיס יוסטיניאן, מתחרהו של בראגדין, גנב את הגהותיו של מהר”ם פדובה, והדפיס אותן במהדורה משלו (בוונציה, בשנים ש”י-שי”א) ומכרה במחיר נמוך יותר. בעקבות זאת, פרץ סכסוך גדול ביניהם שהגיע עד לבית דינו של הרמ”א בקראקא (קרובו של מהר”ם פדובה) שאף כתב תשובה ארוכה (שו”ת הרמ”א סימן י), בה אסר להפצה את המהדורה המתחרה של יושטיניאן, הטיל חרם ונידוי על מי שירכוש אותה, ועודד לרכוש את המהדורה שלפנינו בכסף מלא. המריבה יצאה משליטה ויש אומרים שהיא היתה אחד הגורמים להלשנה באוזני האפיפיור יוליוס השלישי על התלמוד שמופיעים בו דברים נגד הנצרות ובעקבות כך הגיע הוראתו לשרוף את התלמוד בראש השנה שי”ד. ונציה, ש”י [1550]. בדפוס בגראגאדין. מא, [1] – לפנינו חסר הדף האחרון שבו נדפס איור שלושה כתרים, וקולופון עם פרטי הדפוס. 38 ס”מ. מצב טוב. כתמים. חלק מהדפים משוקמים מנקבי עש וקרעים בשיקום אמנותי מקצועי. שוליים רחבים. כריכת עור חדשה. מהדורה היסטורית שגרמה לפולמוס בתי הדפוס ושריפת התלמוד.