ספר איסור והיתר- עם חתימות משפחת רוויגו. פיררא, שט"ו [1555]. מהדורה ראשונה.

ספר איסור והיתר- עם חתימות משפחת רוויגו. פיררא, שט"ו [1555]. מהדורה ראשונה.

עותק שלם ונדיר במיוחד - כולל את שני דפי התיקונים הנדירים בסוף הספר שחסרים ברוב העותקים.

מחשובי ספרי האחרונים. יש המייחסים את הספר בטעות לרבינו יונה מגירונדי, אמנם חיברו רבינו יונה מתלמידי רבינו בעל 'תרומת הדשן'.

בשער הספר חתימות בכת"י של בני משפחת רוויגו: "וזאת ליהודה מרוויקו יצו אשר חננו אלקים". "הגיע לחלק הנעלה כמ"ר רפאל רוויגו". "הגיע לחלק כמהח"ר עובדיה רוויגו".

בסוף הספר רישומים נוספים בכת"י.

שניים מהמסכימים על הספר הם הראשל"צ המקובל רבי אברהם רוויגו ואחיו רבי ישראל רוויגו.

איסור והיתר הארוך (ידוע בקיצור או"ה או ארוך): הוא ספר על הלכות איסור והיתר. המחבר כתב את הספר על פי הוראות שקיבל מהמהר"ש רבו של המהרי"ל. הספר כולל 60 שערים, מתוכם 58 העוסקים בדיני איסור והיתר, ושניים בענייני חולים ופיקוח נפש בשבת וביום הכיפורים. יתכן שבמהדורות קדומות מבנה הספר היה כשאלות ותשובות, שכן במספר מקומות שבהם הוא מפנה למקום אחר בספר הוא כותב: "כמו שכתבנו בתשובה".

ישנם שני נוסחים של הספר. אחד של כתב היד מלפני עידן הדפוס, ונוסח שני שבו נדפס הספר. מספר פעמים הובאו ברמ"א פסקים מהספר שאינם נמצאים בדפוס ולפעמים נמצאים אך במשמעות אחרת. וכבר העיר הרמ"א בעצמו על שינוי זה.

לספר נוספו הגהות [המודפסות בשוליים] מהמדפיס רבי עזריה ב"ר שמעון המכונה רבי זוסקינד מפוזנא, בהן בעיקר הביא דעות אחרות מהראשונים. הגהות אלו הובאו על ידי הפוסקים, על אף שהתייחסו אליהן בהסתייגות מה.

חשיבות הספר: הספר מהווה מקור לרוב ההוראות שבפי כל הפוסקים שבהנהגת איסור והיתר, כך לדוגמה כתב רבי יונתן אייבשיץ בהקדמתו לספר כרתי ופלתי: "ובפרט איסור והיתר הארוך שמפיו אנו חיים ממש בהוראת איסור והיתר". כמו כן הספר מהווה אחד המקורות המובהקים של ספריו של הרמ"א על יורה דעה, וזו הייתה אחת הסיבות לחיבור ספר דרכי משה, היות שרבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך לא ראהו.

מחבר הספר: זהות מחבר הספר אינה ידועה, אך הוא חובר על ידי אחד מהקדמונים מחכמי אשכנז בדורו של רבי ישראל איסרלן מחבר ספר תרומת הדשן. ישנן כמה השערות בדבר מחבר הספר, יש הסוברים ששמו הוא רבי יונה אשכנזי, ויש המזהים אותו עם רבינו יונה מרגנשבורג.

בעבר זיהוהו בטעות עם רבינו יונה מגירונדי, וזאת משום שבדפוס הראשון היה כתוב "הגאון מהר"ר יונה", ובדפוס שלאחר מכן "אומרים כי הוא הגאון השלם מורינו ורבינו מוהר"ר יונה גירונדי", אף שגם שם היה כתוב שהוא "מבתראי דתראי" - תיאור שאינו מתאים לרבינו יונה מגירונדי. בדפוסים שלאחר מכן כבר היה כתוב שמחברו הוא "רבינו יונה מגירנדי", אך הוסיפו שהוא תלמיד של מהרא"י - מה שלא יתכן לפי סדר הדורות.

רבינו יונה מרגנשבורג: היה מחשובי הראשונים באשכנז, יש מזהים אותו כמחבר ספר "איסור והיתר הארוך". תלמיד רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)- בעל תרומת הדשן. אין בידינו פרטים רבים אודות תולדות חייו. ידוע כי היה מחותנו של רבו בעל תרומת הדשן. נמנה על גדולי החכמים בעיר רגנשבורג, לצד רבו. נראה גם כי ישב בבית דינו של המהר"י ברונא. יש אומרים ששימש אב בית דין בעיר לדמור, אולם אין מקור להשערה זו. שנת פטירתו לא ידועה לנו בדיוק, ויש שכתבו שנפטר בשנת רס"ה. מספר תשובות בספר תרומת הדשן ממוענות אליו והוא מוזכר בספר מספר פעמים נוספות. מתוך כתביו, הגיע לידינו רק החיבור המיוחס לו איסור והיתר הארוך המהווה אחד מספרי היסוד בתחום הלכות איסור והיתר.

פיררא, שט"ו [1555]. דפוס אברהם ן' אושקי. מהדורה ראשונה.

המדפיס, שנודע בעבר בשם דוארטה פינל, נמלט מביתו בפורטוגל לאיטליה, בעקבות חשיפת זהותו המוסתרת עד כה כאנוס בשנת 1550. אבן אושקי היה אחראי להופעתו שנתיים קודם לכן של "תנ"ך פרארה" המהולל - המהדורה הראשונה של התנ"ך בספרדית. רבים מהספרים שהדפיס היו פילוסופיים באופיים, יצירה זו היא אחת משלושה טקסטים הלכתיים בלבד שאבן אושקי הדפיס.

[174], [2] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. נייר איכותי ובהיר. שער יפה ומיוחד. שוליים רחבים.

וינוגרד, פיררה 32.